פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מו כב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹע֤וֹת הֶחָצֵר֙ חֲצֵר֣וֹת קְטֻר֔וֹת אַרְבָּעִ֣ים אֹ֔רֶךְ וּשְׁלֹשִׁ֖ים רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּאַרְבְּעָא זִוְיַת דַרְתָּא דָרָתָא מְקַטְרָן אַרְבְּעִין אוּרְכָּא וּתְלָתִין פּוּתְיָא מְשַׁחְתָּא חֲדָא לְאַרְבַּעְתְּהוֹן דְדַרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חצרות קטורות" - שנינו במסכת מדות אין קטורות אלא שאינן מקורות ושם מפרש מה היו משמשות

"מהקצעות" - בזוית מקצעות החצר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חצרות קטרות", ר"ל שהיו בלי תקרה מלמעלה שיצא הקיטור והעשן, "ארבעים ארך" הארך היה ממזרח למערב והרוחב מצפון לדרום וזה מוכרח שאם היה האורך מצפון לדרום, לא היה מקום ללשכת המאה כמו שתראה מדברי למעלה סימן מ"ב (פסוק א'):


ביאור המילות

"חצרות קטרות". החצר הוא מה שא"ל תקרה, והם קטורות שניכר עליהם רושם הקיטור והעשן, שהושחרו ע"י הקיטור:

"מהוקצעות". בנין הפעל. מן ואת הבית יקציע, שהוקלף הסיד מעליהם ע"י העשן והאש הבוער שם תמיד:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לארבעתם מהקצעות" - ר"ל כן היה לארבעת החצרות אשר היו במקצעות החצר החיצונה

"ושלשים רוחב" - מצפון לדרום

"ארבעים אורך" - ממזרח למערב

"בארבעת" - ר"ל החצרות שהיו בארבעת המקצעות היו חצרות קטורות ר"ל לא היו מקורות אבל היו פתוחות ממעל למען יצא קיטור העשן מתבערת האש כן אמרו רבותינו ז"ל

מצודת ציון

"קטורות" - ענין עשן כמו כקיטור הכבשן (בראשית יט)

"מהקצעות" - כמו מהמקצעות ר"ל מהזויות