מ"ג יחזקאל מו ה


<< · מ"ג יחזקאל · מו · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִנְחָה אֵיפָה לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִנְחָה֙ אֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֥ים מִנְחָ֖ה מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּמִנְחֲתָא מְכִלְתָּא לְדִיכְרָא וּלְאִימְרָא מִנְחָתָא מַדְבֵּק יְדֵיהּ וּמִשְׁחָא מְלוֹ הִינָא לִמְכִלְתָּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מתת ידו" - לימד שאין המנחות מעכבות זו את זו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מתת" - מלשון נתינה 

מצודת דוד

"מתת ידו" - כפי נתינת ידו ר"ל כפי הרחבת ידו ונדבת לבבו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומנחת איפה לאיל", שכן הוקבע מנחת האיל בכל ימי החינוך, "ולכבשים מנחה מתת ידו", ר"ל שלכבשים יביא ששית האיפה לכל כבש, שזה שיעור התרומה שנותנים לנשיא מן החומר, כמ"ש (מ"ה י"ג) זאת התרומה ששית האיפה מחומר החטים, ושיעור זה שנותנים לידו תרומה הוא שיעור מנחת הכבש, וכן אמר בפי' (בפ' י"ד) שמנחת הכבש היא ששית האיפה, ובפסוק ז' אמר כאשר תשיג ידו ומבואר כמו שפירשתי:

 

<< · מ"ג יחזקאל · מו · ה · >>