כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בְּשִׁבְעָ֣ה בַחֹ֔דֶשׁ מֵאִ֥ישׁ שֹׁגֶ֖ה וּמִפֶּ֑תִי וְכִפַּרְתֶּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וְכֵן תַּעְבֵיד בְּשַׁבְעָא בְּיַרְחָא מִגְבַר דְמִשְׁתְּלֵי וּמִטְפַשׁ וּתְכַפְּרוּן עַל בֵּיתָא:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וכן תעשה בשבעה בחודש" - יש לומר וכן תעשה כל שבעה וכן הוא אומר למעלה שבעת ימים יכפרו על המזבח ורבותינו כך פרשוהו במנחות וכן תעשה פר שאינו נאכל בשבעה שבטים שחדשו דבר והורו ב"ד שלהן שחלב מותר ועשו שבעה שבטים שהם רוב צבור על פיהם שמביאין פר העלם דבר
"
מאיש שוגה ומפתי וגו'" - הרי זה מקרא מסורס וכפרתם את הבית מאיש שוגה ומפתי אחר שבעת ימי המלואים שיהא המזבח מחונך יביאו חטאותם ואשמותם ויתכפרו שבזמן שישראל מכופרים הבית מכופר
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"שוגה" - מלשון שגגה
"ומפתי" - שוטה וסכל
"וכפרתם" - הוא ענין קנוח וכן וכפרתהו (שם)
מצודת דוד
"וכפרתם" - בהם תקנחו את הבית מן החלול של הנכנסין שם שלא ברשות
"מאיש שוגה ומפתי" - ר"ל הקרבנות הללו יבואו להסיר העון מאיש שוגה ומפתי ר"ל ממי שנכנס במקדש במקום שאין לו רשות ליכנס ועשה זאת בשגגה או בסכלות הדעת
"
וכן תעשה" - ר"ל וכן תחנך בקרבנות בכל משך שבעה ימים בימי החדש יום אחר יום אולם לא בענין שצוה להביא בראשון כי בששת הימים צוה להביא שעיר לחטאת ופר ואיל לעולות כמ"ש שם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וכן תעשה בשבעה בחדש", יקריב שנית פר חטאת ויחטא ממנו כמו בפר הראשון, "
מאיש שוגה ומפתי", מוסב על "
וחטאת את המקדש"
(שבפסוק י"ח) שיחטא "
מאיש שוגה", ר"ל כי החיטוי שיהיה בא' לחדש היה לכפר על המזיד, והחיטוי שבז' לחדש יחטא את המקדש מן המשגה, היינו מה שחטא איש ע"י שגיאת העיון, כגון שטעה בהוראה, או מה שחטא ע"י פתיות, ובשני פרים אלה "
תכפרו את הבית", כי פרים ושעירים שהקריבו מן ז' אדר עד ר"ח ניסן
(כנ"ל סי' מ"ג) היו לכפר על המזבח:
ביאור המילות
"
מאיש שוגה ומפתי". השוגה היא שגיאה עיונית,
וזה ההבדל בין שגה ובין שגג, כמ"ש בס' התו"ה
(ויקרא סי' רמ"ג) והוא מי שמעיין וטועה בעיונו דהיינו שגגת הוראה. והפתי, הוא השוגג מפני חסרון ידיעה:
