פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כה אמר ה'", בענין הקרבנות הנזכר בפרשה זו ושל אחריה יש פליאות רבות, הציע אותם באורך השר מהרי"א כי כולם סותרים מוסיפים וגורעים על חקי הקרבנות האמורים בתורת משה, וסותרים אל העקר אשר בידנו שהתורה לא תשתנה ולא תנוסח בשום אופן, והוא במ"ש
(פסוק כ"א כ"ב) שיעשה הנשיא בע"פ פר חטאת, ולא נמצא קרבן זה בתורה? ואמר
(פסוק כ"ג) שיעשה בז' ימי החג עולה ז' פרים וז' אילים, ועולת הפסח היו שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים? ואמר
(פכ"ד) שהמנחה יהיה איפה לפר ואיפה לאיל, ובתורת משה כתוב ג' עשרונים לפר וב' עשרונים לאיל, ואמר שהשמן הין לאיפה, ובתורה שלישית ההין לאיל וחצי ההין לפר, והנביא נתן מדה איפה והין שוה בכולם? ואמר
(פכ"ה) שבשביעי בט"ו בחדש שהוא בחג הסוכות יעשה כאלה שבעת הימים, וקרבנות החג שבתורה היו באופן אחר הפרים הולכים ומתמעטים ואילים שנים וכבשים י"ד? ואמר
(סי' מ"ו ד') שבשבת יקריב ז' כבשים ואיל, ובתורה ב' כבשים לבד?, ואמר
(שם ו') שבר"ח פר וששה כבשים ואיל, ובתורה פרים שנים ושבעה כבשים?, ואמר
(פי"ג) שיקריב תמיד כבש בבקר ומנחה ששית האיפה ושמן שלישית ההין, ולא זכר תמיד של בין הערביים, ובתורה עשרית האיפה סולת בשמן כתית רביעית ההין? ומדוע לא זכר קרבנות חג השבועות ור"ה ויו"כ? וכבר עמדו חז"ל ע"ז במנחות דף מ"ה, ור' יוחנן אמר אליהו עתיד לדרשה, דר' יוחנן לשטתו שכל הנביאים נתנבאו לימות המשיח, ויהיה שינוי טבע העולם, וה"ה שישתנה ענין הקרבנות, אבל חבריו פליגי עליו, בין במ"ש שיהיה שינוי לעת"ל בטבע, ובין בזה שיהיה שינוי במצות, ואמרו שמלואים הקריבו בימי עזרא והוא כפי' מ"ש הרי"א שקרבנות אלה שחשב פה יהיו קרבנות מלואים, וקרבנות מלואים יהיו משונים, שכן היו משונים גם בימי עזרא ובימי משה, והיו הוראות שעה, ולפ"ז ימשכו ימי המלואים והחנוכה מן חג המצות עד חג הסוכות, כי בחג המצות תהי' התחלת הגאולה ובסוכות יהיה הסוף, כי אז תהיה מלחמת גומ"ג, (ור"א ור"י שפליגי אם יגאלו בניסן או בתשרי שניהם יש להם מקום) ולנגד משך הימים האלה יהיה משך זמן החנוכה, ואחרי ההשקפה הנכונה ראיתי, כי הימים האלה נזכרים ונעשים בשמן ובקצב הראוי, כי בימי משה היו המלואים ז' ימים, ובימי שלמה היו י"ד ימים, שבעה ושבעה, ובימי עזרא נמשכו כ"א יום כמו שנזכר בעשרא, הרי כל א' הוסיף על מלואים הקודמים לו ז' ימים עם ימי הקודמים, וממילא ראוי לפ"ז שמלואים של לעתיד יהיו כ"ח יום, אולם באשר המלואים הקודמים לא נתקיימו ראוי לעשות שנית גם הימים הקודמים, בענין שיעשה ז' ימים וי"ד ימים וכ"א ימים נגד הקודמים שנבטלו, וכ"ח יום הראוים עתה ס"ה שבעים יום, והנה בימי משה אחר גמר ז' ימי המלואים התחילו ימי החנוכה של הנשיאים שנמשכו י"ב יום, והיה ראוי שגם זה יעשה בימי שלמה שתי פעמים י"ב ובימי עזרא ג"פ י"ב, ולעתיד ד' פעמים י"ב יום, והגם שלא נעשו בימי שלמה ועזרא מפני שלא היה זמן הראוי, בכ"ז יעשה לעתיד ג"כ כסדר הנ"ל, י"ב יום נגד ימי משה, וכ"ד יום נגד ימי שלמה, ול"ו יום נגד ימי עזרא, ומ"ח יום של לעתיד, ס"ה ק"ך יום, ועם שבעים הנ"ל הם ק"צ, וסימנך לק"ץ הימין, ולכן יתחילו בע"פ וימשיכו עד שמיני עצרת שהם ק"ץ יום בכיון, "
כה אמר ה'", הודיע לו ענין חנוכת הבית לעתיד, וכבר אמר לו
(סי' מ"ג י"ח) איך יכפר על המזבח, וזה יתחיל בכ"ג באדר וימשך שמונה ימים עד ר"ח ניסן כמו שהיו במלואים של משה, ועתה יודיע לו מה שיעשה מן ר"ח שכבר נרצה המזבח, ויתחיל לכפר על הבית וזה ימשך עד י"ד ניסן, ואז יתחילו ימי החנוכה שימשכו עד שמיני עצרת, צוה ליחזקאל "
שבאחד לחדש יקח עוד פר בן בקר לחטא את המקדש":
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ולקח הכהן מדם החטאת ונתן על מזוזת הבית" היינו האולם וההיכל, "
ואל ארבע פנות העזרה" הוא הסובב של המזבח,
(כנ"ל מ"ג כ'), וז"ש "
למזבח, ועל מזוזת שער החצר" הוא עזרת ישראל על ג' השערים שלו:
ביאור המילות
"העזרה למזבח". כי עזרה שם משותף על עזרת ישראל, ועל חלקי המזבח (כנ"ל מ"ג י"ד) לכן אמר. שר"ל העזרה של המזבח:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וכן תעשה בשבעה בחדש", יקריב שנית פר חטאת ויחטא ממנו כמו בפר הראשון, "
מאיש שוגה ומפתי", מוסב על "
וחטאת את המקדש"
(שבפסוק י"ח) שיחטא "
מאיש שוגה", ר"ל כי החיטוי שיהיה בא' לחדש היה לכפר על המזיד, והחיטוי שבז' לחדש יחטא את המקדש מן המשגה, היינו מה שחטא איש ע"י שגיאת העיון, כגון שטעה בהוראה, או מה שחטא ע"י פתיות, ובשני פרים אלה "
תכפרו את הבית", כי פרים ושעירים שהקריבו מן ז' אדר עד ר"ח ניסן
(כנ"ל סי' מ"ג) היו לכפר על המזבח:
ביאור המילות
"מאיש שוגה ומפתי". השוגה היא שגיאה עיונית, וזה ההבדל בין שגה ובין שגג, כמ"ש בס' התו"ה (ויקרא סי' רמ"ג) והוא מי שמעיין וטועה בעיונו דהיינו שגגת הוראה. והפתי, הוא השוגג מפני חסרון ידיעה:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בראשון" עתה הודיעו סדר המלואים והחנוכה שיתחיל בע"פ, וז"ש "
בראשון" ר"ל ראשון לחנוכה, שיתחיל "
בארבעה עשר יום לחדש" ניסן, "
יהיה לכם הפסח", בא ללמד בל יחשוב איש שהקרבנות שיספר פה יהיו תחת הפסח וחג המצות אשר צותה התורה לשמור ביום ההוא, אמר לא כן, כי בכ"ז יהיה לכם הפסח, תביאו את קרבן הפסח כהלכותיו בי"ד ניסן, וכן יהיה "
חג שבעת ימים" יהיה חג המצות ויובאו קרבנות חובת היום כמצוה בתורת משה, וכן "
מצות יאכל" שלא תשתנה שום דבר ממצות היום:
ביאור המילות
"שבעות ימים". כמו שבעה:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ועשה הנשיא", רק חוץ מקרבנות היום המחוייבים כפי תורת משה אשר יבואו כהלכתם, "
יעשה הנשיא" קרבנות שיהיו הוראת שעה מחמת חינוך, והוא שבע"פ יביא לחנוכה "
פר חטאת", וזה לא יהיה לכפר על המזבח ועל המקדש, שכבר כפר בימים הקודמים כנ"ל, רק "
לכפר בעדו ובעד כל עם הארץ":
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ושבעת ימי החג", חוץ מקרבנות החג הכתובים בתורה "
יעשו עולה לה' שבעה פרים ליום", ואל תחשוב שס"ה יהיו שבעה דהיינו אחד אחד ליום, לז"א "
שבעת הימים", ר"ל בכל יום משבעת הימים יבא ז' פרים.
"וחטאת" וכו' וכ"ז לחינוך:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ומנחה", וגם המנחה שיביא לחינוך תשתנה מן המנחה הקבועה בתורה, שיהיה "
איפה בין לפר בין לאיל", וכן "
השמן" ישתנה מצותו להיות "
הין לאיפה" כי כ"ז הוא מצוה לשעה לבעבור החינוך לבד, חוץ מנסכי היום שיעשו כמצותן:
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בשביעי", והחינוך הזה ימשך עד חג הסוכות עד שבחדש "
השביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג", היינו בחג הסוכות, "
יעשה כאלה שבעת הימים", בכל ז' ימי סוכות עד שמיני עצרת שעד אז ימשכו ימי החינוך, "
כחטאת וכעולה" הכל כמו שעשה בפסח וכן "
כמנחה וכשמן", ומפני שבפסח יתחיל החינוך ובסוכות יסיים, באו בהם קרבנות שוים, וגם שאז תהיה מלחמת גוג ומגוג, וסוף התשועה, כמ"ש בזכריה
(סי' י"ד):
