מ"ג יחזקאל מג טז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאראיל [והאריאל] שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאראיל [וְהָאֲרִיאֵל] שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
והאראיל וְהָאֲרִיאֵ֗ל שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּמַדְבְּחָא תַּרְתָּא עַסְרֵי אוּרְכָּא בְּתַרְתָּא עַסְרֵי פּוּתְיָא מְרֻבַּע עַל אַרְבְּעָא סִיטְרוֹהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והאריאל שתים עשרה אורך" - מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו י"ב בי"ב "אל ארבעת רבעיו" - שמאמצעיתו הוא מודד י"ב לכל רוח הרי כ"ד על כ"ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה ל"ב על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא ל' על ל' עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הלוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רבוע" - מרובע

"רבעיו" - צדדיו וכן על ארבעת רבעיהן (לעיל א) והוא מלשון רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש 

מצודת דוד

"רבוע" - היה מרובע בארבעת צדדיו

"והאריאל" - שטח המזבח הוא מקום המערכה היה י"ב אמות על י"ב וזהו מאמצעיתו לכל רוח והיה א"כ כ"ד על כ"ד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והאריאל" רוחב מקום המערכה היה "שתים עשרה ארך על שתים עשרה רחב", פירש במשנה דמדות שמודד מדה זאת מאמצעו של מזבח, שמאמצע מקום המערכה יהיה י"ב אמה לכל צד, ועז"א "אל ארבעת רבעיו" והיה מצד אל צד כ"ד אמה, כי במקום המערכה נתקצר המזבח עוד שתי אמות מכל צד, אמה למקום הקרנות ואמה למקום הילוך רגלי הכהנים:

ביאור המילות

"האריאל". כן נקרא המזבח ע"ש אש השמים שהיתה רבוצה כארי ואוכלת הקרבנות: