רש"י על יחזקאל מג
<< · רש"י על יחזקאל · מג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"וכמראה המראה וגו'" - תשע מראות כתובין במקרא זה ומתוכן היו רואין הנביאים חוץ ממשה רבינו שהיה רואה מתוך מראה אחת לפיכך איספקלריא שלו מאירה ורואה ממש וזהו שייסד הפייט (שם בסילוק) מחזות המצוחצחות בתשע מחזות
"בבואי לשחת את העיר" - בפרשת והתוית תיו (לעיל ט') שנאמר שם קרבו פקודות העיר ושם פירש את דוגמת מרכבהפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"אתה בן אדם הגד ויכלמו מעונותיהם" - בהראותי למו חסדי שאיני מואסם בעונם מצאתי
"ומדדו את תכנית" - ומדדו על ידיך שאתה מורה את תוכן חשבון הבניןפסוק יא (כל הפסוק)
"ואם נכלמו" - שיתביישו ויכבשו פניהם מכל אשר עשו אז הודע אותם את מה שאני עתיד לעשות להם
"צורת הבית" - וגבול הבנין היאך הוא מלפניו ועד אחריו סדורים לארבע רוחותיו
"ותכונתו" - חשבון תאיו ולשכותיו
"וכל צורותיו" - כרובים ותמורי' ואילי' ואילמים מצאתי וכל צורותיו בתרא לא פורש
"וישמרו" - ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ מצאתי ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא כביאה ראשונה של יהושוע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה לגאולת עולם אלא שגר' החטא שלא הית' תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן ויש אומרים בבבל נכשלו בנכריותפסוק יג (כל הפסוק)
"ואלה מדות המזבח" - שמפרש למטה ארבע עשרה אורך בארבע עשרה רחב
"באמות אמה אמה וטופח" - באמה בת ששה שהיא אמה וטופח באמה בת חמשה
"וחיק האמה" - אבל היסוד שלא נמדד באמה של חול שהיא בת ה' חיק לשון חיקויו קביעות והיא היסוד האמה אמת חול ולא אמה וטופח שהיא אמה בת ששה וכן שנינו במנחות שהיסוד והסובב והקרנות נמדדין באמה בת חמשה
"וחיק האמה" - זה היסוד
"ואמה רוחב" - זה הסובב
"וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד" - אלו הקרנות זרת אחד מאמצעיתו מדדו זרת לכל רוח הרי אמה על אמה
"וזה גב המזבח" - ובאמה זו היה נמדד גב מזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע כך מפורש בעירובין (ובמנחות דף צד) מפורש יותר לפי החשבון חיק האמה בגובהה עלה אמה ואמה רחב כנסה כניסת הסובב אמה בת חמשה אבל עלייתו ששנינו עלה ה' וכנס אמה אינו באמה בת חמשה
"וגבולה אל שפתה" - הקרנות בין לרחבן בין לגבהן באמה בת חמשהפסוק יד (כל הפסוק)
"ומחיק הארץ" - מן היסוד מקרקע הארץ
"עד העזרה התחתונה" - עד גב מלבן הראשון
"שתים אמות" - ולא היה כן בבית עולמים ששם שנינו מביא מלבן של ל"ב על ל"ב וגובהו אמה וכאן גובהו שתים
"ורחב אמה אחת" - כשהניח מלבן השני עליו היה מלבן השני שלשים על שלשים נמצא כניסה לו סביב סביב רחב אמה והוא היסוד הרי עלה שתים וכנס אמה והוא היסוד י"ת עזרה מסמתא לשון רצפה שהיה ממלא את המלבן חלוקי אבנים מזפת וסיד וקוניא וממחה ושופך ומחליקו למעלה והרי הוא כמין רצפה
"ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות" - מגג מלבן התחתון עד גג מלבן שעליו ארבע אמות גובה
"ורחב האמה" - הוא כניסת הסובב עלה ארבעה וכנס אמה זהו סובב והתחתון קורא קטנה לפי שאין גובהו אלא שתי' והעליון גובהו ארבעפסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"והאריאל שתים עשרה אורך" - מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו י"ב בי"ב
"אל ארבעת רבעיו" - שמאמצעיתו הוא מודד י"ב לכל רוח הרי כ"ד על כ"ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה ל"ב על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא ל' על ל' עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הלוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכהפסוק יז (כל הפסוק)
"והעזרה ארבע עשרה אורך" - גג המזבח עם מקום הקרנות ועם מקום רגלי הכהנים כ"ח על כ"ח וי"ד האמורים כאן מאמצעיתו מודד כמו שמפורש על ארבעת רבעיה
"והגבול סביב אותה" - י"ת וגדנפא ורבותינו פרשוהו על הקרנות
"חצי האמה" - מאמצעיתו מודד נמצא אמה על אמה
"והחיק לה אמה" - זו כניסת היסוד
"ומעלתהו פנות קדים" - וכבש שעולים בו היה בדרום כדי שיהא העולה בו פונה למזרח שכל הפינות היו דרך ימין וכשאתה נותן הכבש בדרום העולה בו ופונה דרך ימין פונה למזרחפסוק יט (כל הפסוק)
"הכהנים הלוים" - אשר משבט לוי
"מזרע צדוק" - לפי שהיה כהן גדול ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמופסוק כ (כל הפסוק)
"על ארבע קרנותיו" - של מזבח
"פנות העזרה" - גג המזבח
"וכפרתהו" - תקנח אותו מדרך חול שבו להכניסו בקדושה להיותו ראוי לכפר עליו מזה ולהלן