פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מג ט

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם מִמֶּנִּי וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַתָּ֞ה יְרַחֲק֧וּ אֶת־זְנוּתָ֛ם וּפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם מִמֶּ֑נִּי וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כְּעַן יְרַחֲקוּן יַת טַעֲוָתְהוֹן וּפִגְרֵי מַלְכֵיהוֹן מִלְמֶחֱטֵי קֳדָמַי וְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתִּי בֵינֵיהוֹן לַעֲלָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה" - על כרחם ירחקו את זנותם שהבדלתי לי היקף גבול גדול סביב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני" ותהיה העיר רחוקה מן המקדש, ועי"ז "ושכנתי בתוכם לעולם", וגם דבר פה על דרך הצורה, שעקר שכינת ה' הוא בתוך בני ישראל, שאדם העובד את ה' הוא המקדש לשכינת עוזו. אבל בזה"ז כשיבא המלך הכבוד לשכן בם בקדש ימצא הקיר מבדיל בינו וביניהם, שהיא הגויה וטומאתה המבדלת בין הנפש ובין אלוה מעוזה (כמ"ש שה"ש על פסוק פתחי לי אחותי), וגם שה' קרוב אליהם וסף ביתו אצל סף בית גוייתם, קיר הטומאה והעונות מבדיל בינם לבין אלהיהם, לכן מצוה שירחקו את זנותם ואת פגרי מלכיהם שהם כמתים ואין הכהן עליון יכול ליכנס אל ביתם מפני הטומאה, ואז ישכון בתוכם על נפשותיהם יחול בם שכינת אלהי בקדש:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עתה ירחקו וגו'" - ירחקו מלבם זנות עכו"ם ולא יעמידו עוד במות על קברות המלכים ואף מקום קברות המלכים ירחיקו מביתי כי ינהגו בו קדושה יתירה ולכן אשכון בתוכם לעולם ולא תזוז שכינתי מביניהם

מצודת ציון

"ממני" - ר"ל ממקום משכן שכינתי

<< · מ"ג יחזקאל · מג · ט · >>