פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל לח יד

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָדָ֔ם וְאָמַרְתָּ֣ לְג֔וֹג כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֲל֣וֹא ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּשֶׁ֨בֶת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לָבֶ֖טַח תֵּדָֽע׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן אִתְנַבֵי בַּר אָדָם וְתֵימַר לְגוֹג כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הֲלָא בְּעִדָנָא הַהִיא כַּד יַתְבוּן עַמִי יִשְׂרָאֵל לְרוֹחֲצָן תֵּידַע פוּרְעֲנוּת גְבוּרְתִּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תדע" - ת"י תדע פורענות גבורתי כלו' תדע ותכיר מי הוא מעוזם ומבטחם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג", כי היה בכאן שתי נבואות,

  • א) שירע לישראל בעתיד בזמן חורבן בית שני ובזמן הגלויות, ועז"א "הנבא בן אדם",
  • ב) מה שיקבל ענשו באחרית הימים על הרי ישראל, ועז"א "ואמרת לגוג. הלא ביום ההוא", ר"ל בעת חורבן בית שני "בשבת עמי ישראל לבטח" שאז ישבו על אדמתם "תדע" מה שתעשה עמהם כי אז.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תדע" - ר"ל יהיה ידוע ונגלה לך שיושבים לבטח ואינם נשמרים מן האויב

"לכן" - הואיל וכן יהיה הנבא וגו'