פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל לו יב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהוֹלַכְתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם אָדָ֜ם אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וִירֵשׁ֔וּךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְנַחֲלָ֑ה וְלֹא־תוֹסִ֥ף ע֖וֹד לְשַׁכְּלָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַסְגֵי עֲלֵיכוֹן אֱנָשָׁא יַת עַמִי יִשְׂרָאֵל וְיַחְסְנוּנָךְ וּתְהֵי לְהוֹן לְאַחְסָנָא וְלָא תוֹסִיף עוֹד לְתַכְּלוּתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשכלם" - לגרש יושביך מקרבך הוא קרוי שכול

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והולכתי", מפרש שלעתיד "הולכתי עליכם אדם", לא יהיה כמו בבית שני ששבו מעצמם, ולא שבו כולם כי אז אוליך אני אותם ואוציאם ואביאם לא"י, ויהיו "את עמי ישראל" שכבר יהיו עמי ע"י השגחתי עליהם, ואז "וירשוך והיית להם לנחלה" שנחלה היא ירושה עולמית, כי "לא תוסיף עוד לשכלם":


ביאור המילות

"וירשוך". והיית לנחלה, כבר בארתי ישעיה (נ"ז י"ג) שהירושה מציין הורקת הקנין מרשות המוריש לרשות היורש, והנחלה תציין המשך הקנין לזרעו אחריו לדורות עולם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשכלם" - להיות אבודים וגרושים ממך

"והולכתי עליכם" - כאילו יאמר על ההרים מעתה אוליך עליכם אדם וחוזר ומפרש את עמי ישראל והם ירשוך

מצודת ציון

"וירשוך" - מלשון ירושה

"לשכלם" - ענין מיתה ואבדון כמו והארץ משכלת (מלכים ב' ב)