מצודות על יחזקאל לו
<< · מצודות על יחזקאל · לו · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"ובמות עולם" - גבהות עולם היא ארץ ישראל הגבוה מכל הארצות היא היתה לנו למורשה
"עליכם" - על שוממתיכם אמר האח והוא ענין לשון שמחה
מצודת ציון
"ובמות" - ענין גבהות כמו על במתי ארץ (ישעיהו נח)
"למורשה" - מלשון ירושהפסוק ג
מצודת דוד
"ודבת עם" - כל עם מהעמים דברו בכם דברי גנות
"ותעלו" - הייתם עולים על שפת ולשון ר"ל כולם היו מספרים ומדברים בכם
"שמות ושאוף אתכם מסביב" - ר"ל האומות מסביב השמו אתכם ובלעו אתכם למען תהיו למורשה לשארית הגוים הנשארים סביבותיכם
"יען וביען" - הכפל לחזר ולומר בעבור זה לבד ראויים הם הגוים לשאת כלימה וכאשר יאמר בסוף הענין
מצודת ציון
"שמות" - מלשון שממון
"ושאף" - ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב)
"ודבת" - ענין אמירה וע"פ רוב יאמר על האמירה הרעה וכן כי שמעתי דבת רבים (שם כ)פסוק ד
מצודת דוד
"הנעזבות" - מיושביהן
"לכן וגו'" - לפי שארכו הדברים לזה אמר שוב לכן וכן דרך המקרא בכל מקום
מצודת ציון
"לאפיקים" - מקומות שהמים נגרים שם בחוזק
"ולגאיות" - מלשון גיא ועמק
"לבז" - מלשון בזיוןפסוק ה
מצודת דוד
"למען מגרשה" - למען לגרש אותה להיות היא לבזיון ר"ל לא היה עיקר הכוונה לטובת עצמם כ"א לבזות את ישראל
"בשאט נפש" - בבזות אותם בנפש
"להם" - לעצמם
"באש קנאתי" - ר"ל בחוזק כעסי
"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר
מצודת ציון
"קנאתי" - ענין כעס
"כלא" - כמו כלה בה"א
"בשאט" - ענין בזיון וכן בשאט בנפש (לעיל כה)
"מגרשה" - מלשון גרושיןפסוק ו
מצודת דוד
"יען" - בעבור שסבלתם כלימה מן העובדי כוכביםפסוק ז
מצודת דוד
"אם לא" - הוא ענין שבועה
"כלימתם" - הכלימה הראויה להם יסבלו הם
"אני נשאתי את ידי" - כן היא דרך שבועה וכמ"ש וגם אני נשאתי ידי להם (לעיל כ)פסוק ח
מצודת דוד
"ענפכם תתנו" - לא תהיו עוד שממה כ"א תגדלו ענפים ותשאו פרי למאכל לעמי ישראל כי קרבו לבוא אל ארצם
מצודת ציון
"תשאו" - תצמחו ותגדלופסוק ט
מצודת דוד
"כי הנני" - הנה אני אשגיח ואפנה אליכם ותהיו נעבדים כעבודת שדה בחרישה ותהיו נזרעים לא כמו שהייתם לשעבר שממה ומשמהפסוק י
מצודת דוד
"ונושבו הערים" - תהיינה מיושבות באנשים
"כל בית ישראל כולה" - ר"ל אף בני עשרת השבטים ישובו הנה
מצודת ציון
"תבנינה" - מלשון בניןפסוק יא
מצודת דוד
"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' הנאמן במאמרי
"והושבתי" - אושיב אתכם בארצכם כמו שישבתם בימי קדם ואיטיב עמכם עוד יותר ממה שהיה לכם בראשונה עד שלא גליתם
"ופרו" - יעשו פירות ר"ל יולידו בנים ובנות וכפל בשמות נרדפים לחוזק
מצודת ציון
"והושבתי" - מלשון ישיבהפסוק יב
מצודת דוד
"לשכלם" - להיות אבודים וגרושים ממך
"והולכתי עליכם" - כאילו יאמר על ההרים מעתה אוליך עליכם אדם וחוזר ומפרש את עמי ישראל והם ירשוך
מצודת ציון
"וירשוך" - מלשון ירושה
"לשכלם" - ענין מיתה ואבדון כמו והארץ משכלת (מלכים ב' ב)פסוק יג
מצודת דוד
"ומשכלת גוייך היית" - דרכך לשכל ולאבד הגוים היושבים בך והוא כפל ענין במ"ש
"יען" - בעבור שהעובדי כוכבים אומרים על מקומות א"י אוכלת אדם את ר"ל למודה את ומורגלת לכלות ולאבד בני אדם כי מתחלה נאבדו וכלו בה הכנענים יושבי הארץ ולאח"ז כלו בה בני ישראל אשר ישבו תחתםפסוק יד
מצודת דוד
"וגוייך לא תשכלי עוד" - כפל הדבר במ"ש
"אדם לא תאכלי עוד" - כשישובו ישראל לארצם לא יכלו עוד בךפסוק טו
מצודת דוד
"ולא אשמיע וגו'" - ר"ל לא יכלימו עוד אותך בדבר זה ולא תסבלי עוד חרפה בעבור זאת כי מאז לא תכשילי עוד את גוייך להיות נאבדים בךפסוק יז
מצודת דוד
"כטומאת הנדה" - כמו טומאת הנדה שעי"ז היא מרוחקת מבעלה כן היתה דרכם טמאה לפני עד להרחיקם
מצודת ציון
"ובעלילותם" - במעשיהםפסוק יח
מצודת דוד
"ואשפוך" - לכן שפכתי עליהם חמתי בעבור דם הנקי אשר שפכו ובעבור טמאם את הארץ בגלוליהםפסוק יט
מצודת דוד
"כדרכם" - כגמול דרכם ומעשיהם כן שפטתים
מצודת ציון
"ואפיץ ויזרו" - שניהם ענין פזור כמו כי נפץ העם (שמואל א י"ג) וכמו וזריתי פרש (מלאכי ב)פסוק כ
מצודת דוד
"ויבוא אל הגוים" - וכאשר בא אל הגוים שגלו ביניהם נתחלל על ידיהם שם קדשי כי הגוים ההם אמרו עליהם הנה עם ה' אלה ועכ"ז יצאו מארצו ומבלתי יכולת לא השאירם בארצופסוק כא
מצודת דוד
"אשר חללוהו" - ר"ל אשר נתחלל על ידיהם
מצודת ציון
"ואחמול" - מלשון חמלה וחספסוק כב
מצודת דוד
"אשר חללתם" - אשר נתחלל על ידכם
"אני עושה" - את האמור בענין להוציאם מארץ העמים ולהביאם אל ארצםפסוק כג
מצודת דוד
"בהקדשי" - בעת אהיה מקודש על ידיכם לעיני הגוים אז ידעו הגוים שאני ה' המושל בכל
"וקדשתי" - מעתה אקדש את שמי הגדול וגו'פסוק כד
מצודת דוד
"ולקחתי וגו'" - ובזה אקדש שמי כי אקח אתכם מן הגוים וגו'פסוק כה
מצודת דוד
"וזרקתי וגו'" - ר"ל אכפר עוונם ואעביר טומאת חטאתם בהזיית מי אפר פרה המעביר טומאת המת
מצודת ציון
"וזרקתי" - ענין הזיה כמו וזרקו בני אהרן (ויקרא א')
"מים טהורים" - כן יקראו מי אפר פרה כי מטהר טומאת המתפסוק כו
מצודת דוד
"לב בשר" - לב נכנע ורך כבשר
"לב האבן" - לב החזק והקשה כאבן
"לב חדש וגו'" - ר"ל לב ישר ומוכנע ורצון טוב
מצודת ציון
"ורוח" - ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו לו)
"והסירותי" - מלשון הסרהפסוק כז
מצודת דוד
"ואת רוחי וגו'" - ר"ל אחזיר לכם רוח הנבואה מה שהיה נחסר כל ימי הגולה
"ועשיתי" - ר"ל אעיר לבבכם שתלכו בחוקי ולשמור משפטי בלב ולעשותםפסוק כח
מצודת דוד
"לאלהים" - לעזור לכם ולהושיע אתכם
"לעם" - להאמין בי ולשמור מצותיפסוק כט
מצודת דוד
"וקראתי אל הדגן והרביתי אותו" - ר"ל אצוה שיפרה וירבה
"והושעתי וגו'" - ר"ל ארחיק אתכם מכל טומאת העון שהייתם רגילים בו כי יעיר לבבם להיות נזהרים מהםפסוק ל
מצודת דוד
"למען וגו'" - ר"ל בא פן שלא תקבלו עוד בגוים חרפת רעב כי מאז לא יקראו לכם חסירי לחם
מצודת ציון
"ותנובת" - ענין צמח ופרי וכן ויאכל תנובת שדי (דברים לב)פסוק לא
מצודת דוד
"וזכרתם" - וכאשר תזכרו דרכיכם הרעים אז תכרתו בעיני עצמיכם ר"ל אתם תשפטו הכריתה על עצמכם בעבור הרעות שעשיתם ותאמרו שבדין נכרתה בגולה
מצודת ציון
"ונקוטותם" - ענין כריתה כמו ונקוטו בפניהם (לעיל ו)פסוק לב
מצודת דוד
"אני עושה" - את הגאולה הזאת
"יודע לכם" - יהיה ידוע לכם שאין הגאולה למענכם כי בושו והכלמו מדרכיכם אשר לא טובים ואינכם כדאים להביא הגאולהפסוק לג
מצודת דוד
"ביום טהרי" - ר"ל כשאכפר עליכם
"והושבתי" - להיות מיושבת באנשים
מצודת ציון
"והושבתי" - מלשון ישיבה
"ונבנו" - מלשון בנין
"החרבות" - מלשון חורבהפסוק לד
מצודת דוד
"הנשמה" - אשר היא שוממה תעבד אז בחרישה ובזריעה
מצודת ציון
"הנשמה" - מלשון שממון
"תחת" - במקוםפסוק לה
מצודת דוד
"בצורות ישבו" - נתיישבו באנשים ובמגדלים ובחומות עד שהמה בצורות וחזקות
"ואמרו" - העוברים דרך בה יתמהו ויאמרו הנה הארץ הזאת שהיתה נשמה היתה עתה כגן הנטועה בעדן
מצודת ציון
"הלזו" - הזאת וכן יאמר בלשון זכר האיש הלזה (בראשית כד)
"והנהרסות" - מלשון הריסה ונתיצה
"בצורות" - מלשון מבצר וחוזקפסוק לו
מצודת דוד
"אני ה' דברתי" - אני הוא המדבר שכן יהיה ואני הוא העושה הדבר
"וידעו הגוים וגו'" - ר"ל הגוים הנשארים יכירו לדעת שאני הוא בניתי את הנהרסות ונטעתי הנשמה ולא נעשה הדבר במקרהפסוק לז
מצודת דוד
"עוד זאת אדרש וגו'" - ר"ל עוד בדבר זה אהיה נדרש להם למלאות משאלותם בדרשם על זאת
"ארבה אותם" - ר"ל וזהו הדבר שארבה אותם בבני אדם כרבוי הצאןפסוק לח
מצודת דוד
"צאן אדם" - ר"ל מרבית בני אדם ולפי שדרך הצאן להתרבות מאד אמר מלת צאן בדרך שאלה על הפלגת הרבוי
"כי אני ה'" - הנאמן במאמרי
"כן תהיינה" - כמספר הזה תהיינה הערים וגו'
"במועדיה" - ר"ל כצאן המובא לירושלים במועדי ה' להקריב על המזבח
"כצאן קדשים" - כמספר צאן קדשים וחוזר ומפרש כצאן ירושלים
מצודת ציון
"במועדיה" - מלשון מועד וחג
"כצאן אדם" - ר"ל רבוי בני אדם
<< · מצודות על יחזקאל · לו · >>