מ"ג יחזקאל לו ג


<< · מ"ג יחזקאל · לו · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיוֹתְכֶם מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת עָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיֽוֹתְכֶ֤ם מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּ֥עֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן וְדִבַּת־עָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּכֵן אִתְנַבֵּי וְתֵימַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דִי אִתְרַבְרְבוּ וַחֲלַף דַחֲשִׁיבוּ לְאַחֲרָבָא וּלְאַצְדָאָה יַתְכוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר לְמֶהֱוֵיכוֹן יְרוּתָא לִשְׁאָרָא דְעַמְמַיָא וְאִתְאַמַרְתּוּן עַל שְׂפַת לִישָׁן וְרִנְנַת עָם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמות ושאוף אתכם מסביב" - שכיניכם היו משתוממים ותומהין לשתוק ולראות בסוף חורבנכם ושואפים ותאבים ומצפים להיותכם מורשה לשארית הגוים

"ותעלו על שפת לשון" - ועכשיו בחורבנכם הכל מדברים ומדובבים בכם לאמר האח הרי שממו

"ודבת עם" - פארלמנ"ט בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שמות" - מלשון שממון

"ושאף" - ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב)

"ודבת" - ענין אמירה וע"פ רוב יאמר על האמירה הרעה וכן כי שמעתי דבת רבים (שם כ) 

מצודת דוד

"ודבת עם" - כל עם מהעמים דברו בכם דברי גנות

"ותעלו" - הייתם עולים על שפת ולשון ר"ל כולם היו מספרים ומדברים בכם

"שמות ושאוף אתכם מסביב" - ר"ל האומות מסביב השמו אתכם ובלעו אתכם למען תהיו למורשה לשארית הגוים הנשארים סביבותיכם

"יען וביען" - הכפל לחזר ולומר בעבור זה לבד ראויים הם הגוים לשאת כלימה וכאשר יאמר בסוף הענין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן הנבא כה אמר ה'", זאת שנית היו בני עמון שהם לקחו מנחלת בני ישראל והתיישבו שם, כמ"ש מדוע ירש מלכם את גד (ירמיה מ"ט) וכן אמר (עמוס א') על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם, וז"ש "יען וביען שמות ושאף אתכם", שעשו אתכם שמה, ע"י ששאפו אתכם לקחת את גבולכם כדי "להיותכם מורשה" (וע"כ שלח את ישמעאל להרוג את גדליה בן אחיקם כדי שתשאר א"י שממה להיות להם מורשה), וחץ מזה "ותעלו על שפת לשון ודבת עם", כמ"ש שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון (צפניה ב') שגדפו את אמונתם וקדושתם, ולכן נבא עליהם (למעלה סי' כ"ה) ז"ש "כה אמר ה'":

ביאור המילות

"שמות". מקור, והוא פעל יוצא.

"ושאף", הושאל ממשיכת הרוח אל תוכו אל כל התאב לבלוע איזה דבר:

"על שפת לשון ודבת עם". כמו את כל הגוים והלשונות, ר"ל שידברו בם גנות כל הלשונות והעמים, כי האיבה בין העמים תהיה מצד חילוק הלשונות ומצד חילוק הנמוסים וההנהגות, וכל לשון וכל עם ידבר בם לרעה:
 

<< · מ"ג יחזקאל · לו · ג · >>