כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה וְנִשְׁבַּת גְּאוֹן עֻזָּהּ וְשָׁמְמוּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵין עוֹבֵר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה וְנִשְׁבַּ֖ת גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ וְשָׁ֥מְﬞמ֛וּ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עוֹבֵֽר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאֶתֵּן יַת אַרְעָא לְצָדוּ וְאִשְׁתְּמָמוּ וְיִבְטַל יְקַר תּוּקְפָהּ וְיִצְדוּן טוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִבְּלֵי עָדֵי:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ומשמה" - מלשון שממון וכפל הדבר לרוב השממון

"ונשבת" - ענין בטול ומניעה

"גאון" - מלשון גאוה

"עוזה" - ענין חוזק 

מצודת דוד

"מאין עובר" - מבלי ימצא שם מי עובר

"ונשבת" - יבוטל הגאון והגאוה שהיה לה מאיתן תקפה

"שממה" - כי לא ישאר מי מהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונתתי את הארץ שממה ומשמה, וגם מקומות העזים שהיו בה" כמו המצודות והמבצרים שהיו בהרים שאין רגל אויב מגיע שם "ישבתו", עד שגם "ההרים יהיו שממה מבלי עובר":

ביאור המילות

"שממה ומשמה". ע"ל (ו' י"ד):