פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל לג ה

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר שָׁמַע וְלֹא נִזְהָר דָּמוֹ בּוֹ יִהְיֶה וְהוּא נִזְהָר נַפְשׁוֹ מִלֵּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשׁ֥וֹ מִלֵּֽט׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

יַת קַל שׁוֹפָרֵיהּ שְׁמַע וְלָא אִזְדְהַר חוֹבַת קָטוֹלֵי בֵּיהּ תְּהֵי וְהוּא אִזְדְהַר נַפְשֵׁיהּ שֵׁיזֵיב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא נזהר נפשו מלט" - אם נזהר היה נמלט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"את קול השופר שמע" והיה לו להזהר ולברוח. וגם היה בענין השופר ענין שני מוסרי, שקול השופר הוא מעורר לתשובה והיו מתריעים על הצרות שישובו העם מעונותיהם, וע"ז הצד אמר את קול השופר שמע ולא ולא נזהר לשוב בתשובה "דמו בו יהיה" ר"ל בפנימיותו מה שלא תקן נפשו עכ"פ ע"י תשובה, שאם "היה נזהר נפשו מלט" היה ממלט נשמתו מני שחת:


ביאור המילות

"השמע את קול השופר, את קול השופר שמע". הראשון מלשון הבנה, והשני מלשון שמיעה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא" - אבל אם היה הוא נזהר באזהרת השופר והיה נשמר הנה מלט נפשו וכאומר הואיל והיה בידו למלט נפשו ולא מלט לכן מקבל עונש על מה שהפקיר נפשו

"את קול השופר שמע" - כי הלא שמע את קול השופר המזהיר והוא לא קבל האזהרה ולא נשמר לכן עון מיתתו עליו

<< · מ"ג יחזקאל · לג · ה · >>