פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כח יג

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּעֵ֨דֶן גַּן־אֱלֹהִ֜ים הָיִ֗יתָ כׇּל־אֶ֨בֶן יְקָרָ֤ה מְסֻכָתֶ֙ךָ֙ אֹ֣דֶם פִּטְדָ֞ה וְיָהֲלֹ֗ם תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֙הַם֙ וְיָ֣שְׁפֵ֔ה סַפִּ֣יר נֹ֔פֶךְ וּבָרְקַ֖ת וְזָהָ֑ב מְלֶ֨אכֶת תֻּפֶּ֤יךָ וּנְקָבֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ בְּי֥וֹם הִבָּרַאֲךָ֖ כּוֹנָֽנוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בִּסְגִי טָבְוָן וְתַפְנוּקִין אַתְּ מִתְפְּנַק כְּאִילוּ בְּעֵדֶן גִנְתָא דַייָ אַתְּ שָׁרַי כָּל עֻתְרָא גֵיוְתָא וִיקָרָא מִתְיַהַב לָךְ כָּל אַבְנִין טָבִין מְסַרְדָן עַל לְבוּשָׁךְ סַמְקָן יַרְקָן וְסִבְהֲלוֹם כְּרוּם יַמָא וּבוּרְלָא וּפַנְתֵּירִין שִׁבְזֵיז אִזְמַררְגְדִין וּבַרְקָן מְשַׁקְעִן בִּדְהַב כָּל אִלֵין עֲבִידַת תִּקוּנְךְ בְּכֵן רָאֵים לִבָּךְ בְּרַם לָא אִסְתַּכַּלְתְּ בְּפִגְרָךְ דְאִתְעֲבִיד חֲלָלִין וּנְקָבִין דְאִינוּן צוֹרְכָן דְלָא אֶפְשַׁר לָךְ דְתִתְקַיֵים בְּלָא בְּהוֹן מִיוֹמָא דְאִתְבְּרֵיתָא עִמָךְ מְתַקְנִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעדן גן אלהים" - בסגי טבון ותפנוקין את מתפניק כאלו בעדן גינתא דה' את שרי כל עותרא גיותא ויקרא מתיהב לך כל אבנין טבן מסדרן על לבושך

"מסוכתך" - חופתך ל"א לבוש כיסוייך

"מלאכת תופיך ונקביך בך" - אע"פ שנתתי לך הכבוד הזה יודע הייתי שתתגאה ועשיתי בך מלאכת תופים ונקבים המוציאין רוח בקול זמר כתוף ובם היה לך להתבונן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בעדן",

  • א) הציור אך יושב "בעדן" של "גן אלהים" ומתעדן שם, ושם "יסוככהו סוכות של "אבן יקרה" (והם תשעה אבנים שבשלשה טורי החשן (חוץ מאבני טור השלישי שהם לשם שבו ואחלמה שחסרו מפני שהיה מצד הדין והרע וכנגדן בי"ב מזלות עקרב סרטן קשת) ובא תחתיהם זהב שמורה דין)".

"מלאכת" יצייר שבג"ע יתענג גם בנועם השיר והניגון, שבכלי השיר יש החלולים וסתומים שהם מיני התוף, ויש שיש בהן נקבים המוציאים הקול, ומצייר שהגוף שלו שיש בו שני מיני כלים האלה ישמיע שם קול כל מיני הנגונים "מיני התופים ומיני זמר המנוקבים" והם "כוננו מיום הבראך" להיות נכון לזה:


ביאור המילות

"בעדן גן אלהים". מלת עדן מענין עידון ותענוג אתה יושב בעידון של גן אלהים, כמו ונחל עדניך תשקם, גם יכוין על צד המליצה אתה היית הגן אשר בעדן, ר"ל המובחר שבו, כמו שהגן מבחר העדן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלאכת תופיך" - מעשה התופים ושאר כלי נגון המלאים נקבים שהיו בך כאילו הוכנו לך ביום שנבראת ר"ל אין דוגמתם ולא היה מי ראוי להתענג בהם אלא אתה

"וזהב" - אף הזהב היה קבוע בו

"מסוכחך" - על הלבוש המכסה אותך היה קבוע כל אבן יקרה והם אדם וגו' והם שמות אבני יקר

"בעדן גן וגו'" - לא חסרת דבר כאילו היית בעדן גן וגו'

מצודת ציון

"בעדן גן" - בעדן שנטע בו המקום את הגן כמ"ש ויטע ה' אלהים גן בעדן (בראשית ב)והוא מקום עדון ותענוג רב

"מסוכתך" - מלשון סכך וכסוי

"תופיך" - שם כלי נגון כמו בתופים ובמחולות (שמות טו)

"ונקביך" - כלי נגון בעלי נקבים רבים

"כוננו" - מלשון הכנה