פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כז יג

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

יָוָן תּוּבָל וּמֶשֶׁךְ אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּנַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא וּמַנֵי נְחָשָׁא מַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנפש אדם" - עבדים ושפחות למכור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויון תובל ומשך המה רכליך" הם לקחו סחורת תרשיש למכרם לאחדים שזה נקרא רוכל, והערבות שנתנו שיהיו בטוחים בעד המרכולת שלקחו היה בנפש אדם וכלי נחשת, בזה ערבו מערבך, שהניחו עבדים וכלי נחושת לבטחון על הסחורה שלקחו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המה" - האומות ההם היו סוחריך וחוזר ומפרש שעם נפשות אדם לעבדים ולשפחות וכלי נחושת נתנו סחורתך כי דרכם היה להסתחר באלה