פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כב כד

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֕ם אֱמׇר־לָ֕הּ אַ֣תְּ אֶ֔רֶץ לֹ֥א מְטֹהָרָ֖ה הִ֑יא לֹ֥א גֻשְׁמָ֖הּ בְּי֥וֹם זָֽעַם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא גושמה ביום זעם" - לא נתן גשם הראוי לה לטהר ביום זעם ופירוש הדבר כתרגומו לא איתעבידו בה עובדין טבין דיגנון עלה ביום לווט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמר לה" שמה שאמרתי שהיו לי בית ישראל לסיג, היינו "שאת ארץ לא מטוהרה היא" ויצייר הכליון שנעשה בארץ כציור הכליון שנעשה בארץ בעת המבול, כי גם הם השחיתו דרכם כמו דור המבול, רק שבעת המבול ירד הגשם וטהר את הארץ, שאז נמחה כל הטומאה והגיעול שנמצא ע"פ הארץ כרוחץ דבר מטונף במים שיטהר מטומאתו וצואתו, ואחר המבול היתה הארץ מטוהרה שהמים מטהרים כל טומאה, אבל את לא נטהרת אחר החורבן, כי "לא גשמה ביום זעם", שביום שזעם ה' עליך לא ירד הגשם לטהר את הארץ כי היה החורבן ע"י אש לא ע"י מים:


ביאור המילות

"לא גשמה". מבנין פועל ונפל הדגש, ומפיק הה"א לתפארת הקריאה, רד"ק. רש"י פי' לא נתן גשם הראוי לה לטהרה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא מטוהרה היא" - לא עשית תשובה לטהר עצמך מן עוונך לכן לא ירד בה הגשם ביום זעם ה' וחרון אפו וכמ"ש וחרה אף ה' וגו' ולא יהיה מטר (דברים יא)

"אמר לה" - על ירושלים

מצודת ציון

"גושמה" - מלשון גשם ומטר