פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כא יב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב וְרָפוּ כָל יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל רוּחַ וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ כִּי־יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ עַל־מָ֖ה אַתָּ֣ה נֶאֱנָ֑ח וְאָמַרְתָּ֡ אֶל־שְׁמוּעָ֣ה כִֽי־בָאָ֡ה וְנָמֵ֣ס כׇּל־לֵב֩ וְרָפ֨וּ כׇל־יָדַ֜יִם וְכִהֲתָ֣ה כׇל־ר֗וּחַ וְכׇל־בִּרְכַּ֙יִם֙ תֵּלַ֣כְנָה מַּ֔יִם הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת אל שמועה כי באה", כי שמועת חורבן בהמ"ק בא פתאם (כמ"ש לקמן ס' ל"ג כ"א), והם בטחו תמיד שהמקדש לא יחרב ועי"ז היו מקוים שהגולים ישובו לא"י, וכשבא השמועה שחרב המקדש "נמס כל לב ורפו כל ידים", כי מאז התיאשו לעשות דבר שישובו לארצם אחר שבית ה' חרב, וגם "כהתה כל רוח" שהם הכחות הנפשיות שהיו באומה רוח חכמה ונבואה, שבעת שקע האור הגדול שממנו הופיע שפע הקדושה והנבואה כהו האורות הקטנות המתנוצצות ממנו, "וכל ברכים תלכנה מים" מרוב החרדה על העתיד, "הנה באה ונהיתה", בעת שבאה השמועה לבבל כבר נהיה הדבר וכבר חרב המקדש, כמו שיבואר לקמן שם וא"א עוד לעשות השתדלות להציל ולהשיב את הגזרה:


ביאור המילות

"ונמס כל לב ורפו כל ידים", עי' (ישעיה י"ג ו'):

"וכהתה כל רוח". כמו רוח כהה (ישעיה ס"א ג'):
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה באה" - ר"ל הנה היא קרובה כאילו כבר באה ונהיתה

"אל שמועה" - בעבור השמועה הבאה אלינו מירושלים מחורבנה ולכן נמסו כל הלבבות ורפו ידי האנשים ורוח כל אדם כהתה והושפלה וברכי כל האנשים ינועו מרתת הבהלה כמו המים שנעים ואינם נחים

מצודת ציון

"ורפו" - מלשון רפיון ויאמר על הנבהל ומתייאש

"וכהתה" - ענין עכירות וחושך כמו כהה הנגע (ויקרא יג)

"ונהיתה" - מלשון היה