מ"ג יחזקאל יז ה
<< · מ"ג יחזקאל · יז · ה · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה זָרַע קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הָאָ֔רֶץ וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ בִּשְׂדֵה־זָ֑רַע קָ֚ח עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים צַפְצָפָ֖ה שָׂמֽוֹ׃
רש"י
"בשדה זרע" - בירושלים בעיר מלוכה
"קח על מים רבים" - נשרש על מים רבים כלומר נתן לו גדולה וממשלה על סביביו
"צפצפה" - מין אילן ערבה שענפיו מרובים שאלק"א בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קח" - מלשון לקיחה
"צפצפה" - הוא מין ערבה ובדרז"ל והצפצפה פסולה (סוכה לג)
מצודת דוד
"צפצפה שמו" - הנשר שם את הזרע באופן שתצמח להיות בעלת ענף כאילן צפצפה ר"ל המליך בה מזרע המלוכה
"קח" - לקחה וזרעה סמוך למים רבים לבוא בה מרבית הרטיבות
"בשדה זרע" - בשדה טובה לזריעה
"מזרע הארץ" - מהארץ ההיא עצמה אשר זרע בהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מזרע". כבר בארתי בחבורי התו"ה קדושים (סי' נ"ט) שיש הבדל באילנות בין שם זרע, נטע, שתל, שהנטע הוא ע"י גרעין, והזרע הוא ע"י הרכבה באילן אחר, ובא לרוב אצל כלאי האילנות, והשתול בא על שעוקר אילן או נטיעה ממקום זה ושותלה במקום אחר:
" קח על מים רבים". מוסב על זרע הארץ שקח יניקתו וליחותו עד עתה, או ר"ל קח מעל מים רבים, שלקח את הזרע מעל מים ושמו להיות צפצפה שגדל בלי מים, וכמו אלחנן דודו בית לחם, שחסר מ"ם השימוש, וכן רבים:
"וקח", פעל עבר ובא בקמץ להפריד בינו ובין הציווי:
"צפצפה". מין ערבה הגדלה בין ההרים. ובערבי צפצף, וכמ"ש חז"ל בסוכה:<< · מ"ג יחזקאל · יז · ה · >>