פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יד ד

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה [בא] ברב גלוליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן דַּבֵּר אוֹתָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו וּבָא אֶל הַנָּבִיא אֲנִי יְהוָה נַעֲנֵיתִי לוֹ בה [בָא] בְּרֹב גִּלּוּלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֣ן דַּבֵּר־א֠וֹתָ֠ם וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ יַעֲלֶ֨ה אֶת־גִּלּוּלָ֜יו אֶל־לִבּ֗וֹ וּמִכְשׁ֤וֹל עֲוֺנוֹ֙ יָשִׂים֙ נֹ֣כַח פָּנָ֔יו וּבָ֖א אֶל־הַנָּבִ֑יא אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בה בָ֖א בְּרֹ֥ב גִּלּוּלָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נעניתי לו" - שויי"ש רפונדו"ץ בלע"ז אע"פ שהוא בא לפני ברוב גלוליו כן ת"י

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן דבר, איש איש" וכו' "אני ה' נעניתי לו", ר"ל הוא אינו בא אל הנביא לדרוש ולדעת האמת, רק רוצה לעשות מזה עסק וענין, כי "בא ברב גלוליו" אינו בא ע"ד לעזוב את גלוליו, בהפך ע"י רוב גלוליו בא אל הנביא להתוכח עמו ולהכחיש דבריו:


ביאור המילות

"נעניתי לו". א"א לפרשו מענין עניה ותשובה שאיך בא בנפעל, והלא ה' הוא הפועל והעונה? וכבר נלחץ בזה הרד"ק, רק הוא לשון ענין והתעסקות כמו ענין רע נתן אלהים לבני אדם לענות בו (קהלת א') נעשיתי לו ענין והתעסקות לענות בו. ומלת בה במקצת ספרים בא' ובמקצת ספרים בה' בלא מפיק, ונחלף הא' בה"א ובמק"ס בה כתיב בא קרי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נעניתי לו" - אקבל מענהו אשר לו להשיב עליו עם כי בא לשאול במחשבות רוב גלוליו

"ובא אל הנביא" - לשאול ממנו דבר ה'

"דבר אותם" - דבר עמהם

מצודת ציון

"נעניתי" - ענין אמירה כמו ומה' מענה לשון (משלי טז)ור"ל אקבל מענהו ודוגמתו ונעתר להם (ישעיהו יט)ופי' יקבל עתר תפלתם

<< · מ"ג יחזקאל · יד · ד · >>