" בעברות ע"י נביאי השקר ולכן אעניש את נביאי השקר, וכיון בזה על אחאב בן קולי' שקלם מלך בבל באש והיו לאות ולמשלים:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ארץ כי תחטא לי", הנה בתוכחה שבת"כ חשב ארבעה סדרים של מיני רעות, וכולם כלולים בארבעה שפטים הרעים שחשב פה, שבהם נכללו כל הרעות שבעולם, כי הרעות יהיו או שמיימים, והם דבר ורעב, או יבואו ע"י בעלי רצון שהם חיה רעה, או ע"י בני אדם שהם בעלי בחירה, והוא חרב, וכשתדקדק שם תראה שבסדר ראשון חשב תולדות דבר שהם מיני חולאים, ותולדות חרב ונגפתם לפני אויביכם, ובסדר שני חשב תולדות רעב ולא תתן ארצכם את יבולה, ובסדר ג' חשב חיה רעה, ואח"כ בסדר ד' חשב שנית חרב ואח"כ דבר ואחר כך רעב, הרי שרעב היא התוכחה הקשה שבכולם, ובזה התחיל פה, "
ארץ כי תחטא למעל מעל" שהוא כשילכו קרי ארבעה פעמים, שאז יבואו עליהם כל סדרי המכות עד "
שאטה ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב" כמ"ש בסדר הד', בזה"ל בשברי לכם מטה לחם וכו', "
והכרתי ממנה אדם ובהמה" כמש"ש בסדר החמישי ואכלתם בשר בניכם שהיא הקללה היותר גדולה, (וכבר אמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, אבל בפעם רביעית אין תקנה כמ"ש ועל ארבעה לא אשיבנה):
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיו שלשת האנשים האלה בתוכה", כי נח דניאל ואיוב היו בדור שהיו בלתי זכאים והם היו צדיקים בדור ההוא, נח בדור המבול, ודניאל בדור החרבן, ואיוב בדור שבא השטן לקטרג כמ"ש משוט בארץ ומהתהלך בה, וכן פגע אותם ד' שפטים אלה, המבול היה רעה שמיימית, ואיוב נענש ע"י יסודות רוח ואש שהיו ג"כ רעה שמיימית, וע"י חרב שבא וכשדים, ודניאל ניצול מחרב ומחיה רעה.
"המה בצדקתם ינצלו נפשם", פה אמר רבותא שהגם שבא התוכחה היותר קשה בכ"ז יועיל צדקתם להציל נפשם, ואין צריך לומר פה שלא יצילו בנים שזה פשיטא:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לו חיה רעה אעביר". ואף אם אביא חיה רעה שהיא קלה מרעב ובאה קודם לו, וה"א שבזה יועיל צדקתם להציל אחרים:
ביאור המילות
"
לו חיה". כמו אם כמו לו החייתם אותם
(שופטים ט') ובכ"ז נכלל שם וכאן גם ל' הלואי לרמז שהחיה או דבר או חרב קלים מרעב:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שלשת" ואף שיהיו "
שלשת האנשים" ביחד, מ"מ "
אם בנים ואם בנות יצילו", ואמר רבותא אף שיהיו בנים ובנות רבים שקל יותר שיצלו מן החיה כי אריה אבי תרי לא נפיל, בכ"ז "
רק המה ינצלו", וכן אמר בחרב הגם שקל עוד יותר שבא תחלה בסדרי התוכחות בכ"ז לא יצילו את אחרים:
ביאור המילות
"
אם בנים ואם בנות". ר"ל אפי' בניהם ובנותיהם ויל"פ של אחרים, ובנים ובנות מורים על הקטנים כמ"ש באילת השחר
(סי' רס"ב) שאף קטנים שלא חטאו לא יצילו:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יט-כ) "
או דבר אשלח אם בן או בת יצילו" (פה תפס רבותא אף בן אחד לא יצילו כי הדבר ידבק יותר כשהרבה אנשים ביחד), "
המה בצדקתם יצילו נפשם" שאפילו להציל נפשם יהיה צריך להביט על רוב צדקתם כי כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואף כי ארבעת שפטי הרעים" כמו שהיו בירושלים ששלח כל ארבעה שפטים בפעם א' (ותפס הסדר חרב רעב חיה רעה דבר, שכסדר זה באו לירושלים, שע"י חרב האויב נעשה רעב בעיר, וחיה רעה אכלה ההרוגים בחוץ, ודבר בפנים).
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והנה נותרה בה פלטה" והם "
בנים ובנות המוצאים" לגולה, ומדוע נותרו אלה? אמר שזה היה בההשגחה מפני שני טעמים
- א) להצדיק דין שמים שלא יאמרו בני בבל מדוע שפך ה' חמתו עליהם כ"כ, ולכן "הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם" ואז "ונחמתם על הרעה אשר הבאתי" כי תראו שהיה בדין ובמשפט, (טעם ב') שבני גלות יכניה היו מצטערים על שהגלה אתהם קודם לכן, אבל עתה.
ביאור המילות
"דרכם, עלילותם". הדרך היא תכונת הנפש ומנהגיה שהוא שורש אל הפעולות. והעלילות הם הפעולות היוצאים מהם, כמ"ש (ירמי' י"ח) וכן הוכפל לקמן (סי' כ' וסי' ל"ו), ולמעלה (סי' ז'), ולקמן (ט"ז מ"ז). דרכיך תועבותיך ג"כ על כוונה זו:
"
אשר הבאתי, אשר הבאתי". הוא מגביל נגד מ"ש אחר כך לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי, שר"ל שעשה עם גלות יכניה לטובה, אבל לגלות צדקיה הבאתי את כל אשר הבאתי. שהיתה ההבאה כדי להביא עליה רעה לא לעשות טובה:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונחמו אתכם כי תראו את דרכם וידעתם כי לא על חנם עשיתי", כי היה זה לתועלת גדול שהוציא אתכם קודם לכן, שאם היו נשארים בארץ היו גם הם משחיתים דרכם כי דורו של צדקיהו היו רשעים, כמ"ש חז"ל שהיה לטובה מה שהוציא גלות יהויכין והחרש והמסגר קודם לכן:
