מ"ג יחזקאל יב כז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם הִנֵּה בֵית יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חֹזֶה לְיָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֗ם הִנֵּ֤ה בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽמְרִ֔ים הֶחָז֛וֹן אֲשֶׁר־ה֥וּא חֹזֶ֖ה לְיָמִ֣ים רַבִּ֑ים וּלְעִתִּ֥ים רְחוֹק֖וֹת ה֥וּא נִבָּֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לימים רבים" - הנבואה לא תתקיים אלא לזמן מרובה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ולעתים" - מלשון עת וזמן 

מצודת דוד

"אשר הוא חוזה" - אשר הנביא מתנבא

"לימים רבים" - ר"ל הוא אומר שתהיה הדבר אחר ימים רבים וכאילו יאמרו א"כ יארכו הימים ואבד כל חזון כמ"ש למעלה

"ולעתים וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים, החזון" הוא מה שרואה במחזה הנבואה, "והנבואה" היא מה שנשלח לנבא ולהודיע אל העם, והם אומרים שהחזון הוא לימים רבים, "וגם מה שהוא מנבא" בשליחות אל העם ג"כ הוא "לעתים רחוקות":

ביאור המילות

"לימים ולעתים", ימים מציין המשך הזמן, ועתים מציין חלות הדבר בנקודה מיוחדת מן הזמן כמ"ש (ירמיה נ' ד'), והחזון מה שרואה במחזה. ואמרו שמה שיקרה במשך ימים רבים רואה במחזה בפעם אחת ונדמה לו שיעשה כאחד, ובאמת יעשה במשך ימים רבים דבר אחר דבר, והנבואה היא מה שישולח לנבאות ולהודיע שבזה ע"כ שיעשה בפעם אחד, אמרו שהעת שיחול הדבר הוא רחוק באחרית הימים: