רש"י על יחזקאל יב
<< · רש"י על יחזקאל · יב · >>
פסוק ג (כל הפסוק)
"כלי גולה" - כלי לשתות ומקידה קטנה ללוש בה חררה אות לבית ישראל שבירושלים שיעשו כן ולא יצטרכו ללוש בצק בגומא על גבי קרקע והחצצים נכנסים בתוכו והם לא שמעו לו והוצרכו לכך והוא הכתוב בספר קינות ויגרס בחצץ שני (איכה ג) במדרש קינות
"וגלה יומם" - מיום אל יום שנים שלשה ימים נהוג בעצמך כאדם המכין צעדיו לגלות שיראו בני הגולה וישאלו מה מעשיך ואתה תגיד להם שסימן הוא לצדקיהו ועמו וישלחו להם אלו את שלוחיהם ויודיעו לאחיהם וקרוביהם אשר שם ככל אשר ישמעו מפיך וכן כל יומם שבמקרא לשון יום יום הוא דבר הנוהג ימים רבים כך שמעתי משמו של רבי מנחם ואמת דבריו
"אולי יראו" - שמא יבינו אפרצברונ"ט בלע"ז
"כי בית מרי המה" - לפיכך עדיין הוא שמאפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"ופרשתי את רשתי עליו" - מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו ויצא דרך המערה מה עשה הקב"ה הביא צבי אחד לפני חיל כשדים והולך לפניהם על גג המערה והם רודפים אותו וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו ראוהו יוצא ותפשוהו
"ואותה לא יראה" - כי ברבלה בארץ חמת דבר אתו משפטים ועיור את עיניו ואח"כ הביאו לבבל כמה שנאמר בספר (מלכי' ב כה ובירמיהו לט)פסוק יד (כל הפסוק)
"וכל אגפיו" - שריו ומנחם פתר בו לשון כנפים
"אזרה לכל רוח" - אפנדר"י בלע"ז הם יוחנן בן קרח ושרי החיילי' שגלו למצרי' ושם השיגתם חרבו של נבוכדנצר כשהחריב את מצרי'פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ממלואה" - מעושרה
"מחמס כל היושבים בה" - בעון חמס יושביהפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"מה המשל הזה" - למה אתם מושלים כן תמיד בפיכם למשול דבר זה
"יארכו הימים" - ולא תבוא הפורעניות ובתוך כך יאבד החזון הרע שהנביאים נבאים לנו וישתכח וישתקע