פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יב יט

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ אֶל עַם הָאָרֶץ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ לְמַעַן תֵּשַׁם אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ מֵחֲמַס כָּל הַיֹּשְׁבִים בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־עַ֣ם הָאָ֡רֶץ כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה לְיוֹשְׁבֵ֤י יְרוּשָׁלַ֙‍ִם֙ אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לַחְמָם֙ בִּדְאָגָ֣ה יֹאכֵ֔לוּ וּמֵימֵיהֶ֖ם בְּשִׁמָּמ֣וֹן יִשְׁתּ֑וּ לְמַ֜עַן תֵּשַׁ֤ם אַרְצָהּ֙ מִמְּלֹאָ֔הּ מֵחֲמַ֖ס כׇּֽל־הַיֹּשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממלואה" - מעושרה

"מחמס כל היושבים בה" - בעון חמס יושביה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת" שזה סימן "ליושבי ירושלם" שבעת המצור "יאכלו לחמם בדאגה" וזה יהיה סבה "למען תשם ארצם", כי אם לא היו באים במצור ולא היו נלחמים עם נבוכדנצר רק היו משלימים אתו לא היה מחריב ארצם, וכ"ז יהיה "מחמס כל היושבים בה". שע"י החמס אתן בלבם שילחמו עם נבוכדנצאר ושיוחרב ארצם, ויהיה החורבן,

  • א) לעונש על החמס העבר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל עם הארץ" - הם אנשי הגולה

"ליושבי ירושלים" - על יושבי ירושלים

"אל אדמת" - על אדמת ר"ל אותם היושבים עדיין על אדמת ישראל ולא גלו ממנה

"בשממון" - בתמהון לבב ובעצב

"למען תשם" - ר"ל דאגתם תהיה על כי תהיה ארצם שממה מן האנשים הממלאים אותה בעון החמס של היושבים שם

מצודת ציון

"בשממון" - תמהון לבב

"תשם" - לשון שממה

"מחמס" - ענין גזל ועושק