פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יב טו

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בַּהֲפִיצִ֤י אוֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֥י אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וידעו" ר"ל ובזה ארויח שני דברים

  • א) שהם עצמם "ידעו כי אני ה' בעת שאפיץ אותם בגוים", ויכירו שיש אלהים שופטים בארץ:


ביאור המילות

"בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות". הזריה בא בדבר שאינם מחוברים יחד, כמו אשר זורה ברחת ובמזרה, והניפוץ הוא בדברים מחוברים ככלי יוצר תנפצם, וכבר כתבתי למעלה (ו' ט', י"א ט"ז) שיצייר תמיד שגלו אל הגוים ומשם אל הארצות, אל הגוים נפוצו ממקום דבוקם אמר לשון נפוץ, ואל הארצות כבר היו נפוצים, ויזרו כמוץ לפני רוח, וכן תפס לשון זה לקמן (כ' כ"ג, כ"ב ט"ו, כ"ט י"ב, ל' כ"ג כ"ו, ל"ו י"ט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בהפיצי" - בעת אפזרם בגוים בארצות העמים אז ידעו שאני ה'

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול