מ"ג יחזקאל ז כד
<< · מ"ג יחזקאל ז · כד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם וְיָרְשׁוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵֽבֵאתִי֙ רָעֵ֣י גוֹיִ֔ם וְיָרְשׁ֖וּ אֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן עַזִּ֔ים וְנִחֲל֖וּ מְקַֽדְשֵׁיהֶֽם׃
רש"י (כל הפרק)
"רעי גוים" - רעים שבעכו"ם ואכזרים
"ונחלו" - ויתנחלו לאחרים
"מקדשיהם" - בתי היכל הבמות שהיו נועדים שם ל' בית זמונםמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ונחלו" - יחללו ויבזו בתי מקדשיהם הם הבית וההיכל ובית קדשי הקדשים
"רעי גוים" - ר"ל גוים רעים ואכזרים הם הכשדים
"והשבתי גאון עזים" - אבטל גאות עזי הפנים הם ישראל
מצודת ציון
"והשבתי" - אבטל כמו שבת נוגש (שם לח)
"ונחלו" - מלשון חלולמלבי"ם (כל הפרק)
"והבאתי" אחר שיגלו אביא "הרעים" והפחותים מכל "הגוים" והם "יירשו את בתיהם" ויתישבו בארץ, "והשבתי גאון עזים" שיושבתו מלכיהם ושריהם וכן תופסק הכהונה, ועז"א "ונחלו מקדשיהם" כי היו נוהגים כמנהג עע"ז שהכהנים היו מקדשים את העם שכל שנגע בהם היו קדוש כמ"ש (לקמן מ"ד) ולא יקדשו את העם בבגדיהם, ושם (מ"ו כ') לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם, כמ"ש אל תגש בי כי קדשתיך (ישעיה ס"ה) המקדשים האלה עתה יתחלל קדושתם:
ביאור המילות
"ונחלו", מענין חילול, והיה ראוי לכתוב ונחלו, כמו ונסבו בדגש, והוקל וכן ונחלת בך (רד"ק), וכן הוקל הדגש במלת מקדשיהם:
<< · מ"ג יחזקאל · ז · כד · >>