<< · מ"ג יחזקאל · א · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים יִנָּֽשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרוח" - הרצון של הקב"ה "שמה הרוח ללכת" - אצ"ל להם לצד זה לכו שרוחו של הקב"ה בחיות ורוח החיה באופנים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לעומתם" - ר"ל שוה להם וכן לעומת קלעי החצר (שמות לח)

"החיה" - ר"ל כל חיה או שאמר שם הכלל 

מצודת דוד

"כי רוח החיה" - רצון כל חיה תקועה היא באופנים ולכן ילכו במקום שהמה הולכים

"והאופנים" - כאשר ינשאו החיות למעלה אז גם האופנים ינשאו לעומת החיות ובשוה להם

"על אשר וגו'" - אל המקום אשר יהיה שם הרצון מהאל יתברך הרוכב בה ללכת ילכו החיות כי שמה גם הרצון מהחיות ללכת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על אשר", בא לפרש הדברים שמ"ש שבלכת החיות ילכו האופנים, ר"ל "שעל אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו", שאז ילכו אל הרוח הקבוע בטבע, כי "שמה הרוח ללכת", כי שם כבר קבוע הרוח אשר הטביע בם יוצר בראשית מראש מקדם חק ולא יעבור, ונגד מ"ש ובהנשא החיות ינשאו האופנים, מפרש שהוא מפני "כי רוח החיה באופנים", שרוח החיה היה בהם כנשמה לגוף, שלפעמים תרומם את הגוף מן חקיו הטבעיים אל הנהגה בחיריית כפי כח הממשלה אשר עלה עליו להניע את הגוף כפי רצונה הבוחר והמשכיל:

 

<< · מ"ג יחזקאל · א · כ · >>