פתיחת התפריט הראשי

רש"י על יחזקאל א


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בשלשים שנה" - סתם הנביא דבריו ולא פי' שמו מי הוא ולא פירש למנין מה מנה לפיכך הפסיקה רוח הקודש את דבריו בשני מקראות הסמוכין לזה ללמד מי הוא הנביא וללמד למנין מה מנה שנאמר בחמשה לחודש היא השנה החמישית וגו' אין אלה דברי הנביא שהרי כבר אמר שבחמשה לחדש היה עומד ועוד שמתחלה אמר נבואתו בל' עצמו ואני בתוך הגולה ואראה מראות אלהים וכן בסוף וארא והנה רוח סערה וגו' ואלו שני מקראות מפסיקין דבריו כאילו אחר מדבר עליו היה היה דבר א' אל יחזקאל ותהי עליו שם יד ה'

"ואני בתוך הגולה" - כלומר חוץ לארץ ישראל

"על נהר כבר" - שם הנהר

"מראות אלהים" - על שם שלא היה רואה באספקלריא מאירה קורא אותה מראות אלהים כעין חלום ולא ממש וכל הנביאים אף הם מתוך אספקלריא שאינה מאירה ראו חוץ ממשה רבינו הוא שנאמר וביד הנביאי' אדמ' (הושע י"ב)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין" - נמצינו למדין ששלשים שנה שמנה לתחלת היובל מנה שהיובל האחרון התחיל בתחלת י"ח ליאשיהו היא השנה שמצא חלקיהו את הספר (מלכים ב' כ"ב) וכן שנינו בסדר עולם שהיא היתה תחלת היובל יאשיהו מלך ל"א שנה צא מהן י"ז שעברו כבר נשתיירו י"ד שנה יהויקים מלך י"א שנה הרי עשרים וחמש ויכניה בנו לא מלך אלא ג' חדשי' וגלה ושנה שניבא יחזקא' היתה חמישית לגלותו הרי שנת שלשים ביובל וכן מצינו בסוף נבואתו שנתן סימן למנין היובל שנאמר ויהי בכ"ה שנה לגלותנו בראש השנ' בעשור לחדש (לקמן ב') ואמרו רבותינו איזהו שנה שראש השנה שלה בעשור לחודש הוי אומר זו שנת היובל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היה היה דבר ה'" - אמרו רבותינו היה כבר לפי שאין השכינה שור' על נביא בחוצה לארץ אלא ע"י ששרתה עליו תחלה בארץ ושנינו בברייתא דמכילתא בן אדם עמוד על רגלך (לקמן י"ב) הוא היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר ויש אומרים בן אדם חוד חידה (לקמן י"ז) הוא תחלת הספר ואומר אני שאותה נבואה נאמר' לו קודם שגלו שהיא ראויה ליאמר לו בארץ שאין מפורש בה גולה והיא נכרת תחלת שליחתו אליהם ויונתן אף הוא כך תירגם מהוי הוי פתגם נבואה מן קדם ה' עם יחזקאל בר בוזי כהנא בארעא דישראל תב תניינות אתמלל עמיה במדינת ארעא כשדאי ויחזקאל גלה עם החרש והמסגר שגלו עם יהויכין

"יד ה'" - כל לשון יד האמורה בספר זה ובכל לשון נבואה אינה אלא לשון תוקף שהנבואה תוקפת על כרחו כאד' משתגע דיישטריצ"א בלע"ז

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה רוח סערה באה מן הצפון" - היא מרכבת כסא כבוד השכינה כמה שנאמר בענין ולפי שבאה בחימה להשחית את ישראל לכך נדמית לרוח סערה וענן

"באה מן הצפון" - חוזרת היתה מארץ כשדים שהיא בצפון שנאמר מצפון תפתח הרעה (ירמיהו א') ולמה הלכה שם כדי לכבוש את כל העולם תחת נבוכדנצר שלא יאמרו הבבליים ביד אומה שפלה מסר את בניו שכשדים אומה שפלה היו שנאמר זה העם לא היה (ישעיהו כ"ג) כך דרשו רבותינו במסכת חגייגה

"ונגה לו" - לענן סביבו מבחוץ רמז הוא שעתידין ישראל ליגאל משם

"כעין החשמל" - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש וכך אמרו רבותינו מעשה בתינוק אחד שהיה דורש במעשה מרכב' והיה מבין בחשמל ויצאה אש מחשמל ואכלתו ועוד אמרו כי המלה מורכבת באמרם מאי חשמל א"ר יהודה חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות ועתים ממללות בשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה חשות בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקב"ה ממללות כלומר משבחות ומהללות את השם (ויתכן שיהא חשמל שם העין שהוא קרוב לעין האש כי אמר חשמל מתוך האש ואמר כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה ואמר במראה השניה וממתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין החשמל תוס' שמעתי) ומתוכה של אותה האש ראיתי כעין חשמל הנראה מתוך האש ולא נודע מהו ומדרש שדרשו בו רבותינו חיות אש ממללות אינו מיושב על הענין

"דמות אדם להנה" - יש לתמוה שהרי אף דמות שור ואריה ונשר להנה ונראה בעיני לפי שזה אב לכולם קילס הנביא את המרכבה בו והוא דמות פרצופו של יעקב אבינו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וארבעה פנים לאחת" - לאחת זו לפרצוף האדם לבדה היו ארבעה פנים וכן לאריה ולנשר ולשור הרי שש עשרה לחיה וכן לכל חיה וחיה וארבע כנפים לכל אחד מן הפנים הרי ששים וארבע כנפי' לחיה והוא שתרגם יונתן מאתן וחמשין ושיתא גפין

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רגל ישרה" - רגלין כיונן מכוונין זה כנגד זה ד"א ישרה שאין להם קפיצים ארכובות לכוף את שוקיהם לפי שאין להם ישיבה ולא שכיבה ואין צריכין להיות קפיצין כעין שיש לבהמה קפץ עליון וקפץ תחתון שבהם היא כופפת שוקיה לשכב

"רגל עגל" - רגל עגול וכן תרגם יונתן רגלין סגלגלין

"ונוצצים" - מתוך זהרוריתם דומה כאלו יוצאות מהם נצוצות כדאמרינן במסכת יומא אף היא עשתה נברשת של זהב וכו' בשעה שהחמה זורחת נצוצות יוצאין הימנה וכו'

"כעין" - כמו כמראה

"נחושת קלל" - מזוקק ומאיר ומנחם חברו עם קלוי באש (ויקרא ג')

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידי אדם מתחת כנפיהם" - כתרגומו למחתי בהון גומרין דאשא וגו' וכן אנו מוצאים בספר זה וישלח הכרוב את ידו אל האש אשר בינות לכרובים וישא ויתן אל מפני לבוש הבדים וכן אחריו ויראו לכרובים תבנית יד אדם וגו' (לקמן י') ידי אדם חותות את האש ונותנות לכרוב והכרוב לשליח כדי שיצטננו הגחלים מיד אל יד להקל הפורעניות מעל ישראל

"על ארבעת רבעיהם" - לארבעה רוחות העולם שהרי יש להם פנים וכנפים לכל רוח

"ופניהם וכנפיהם לארבעתם" - כתרגומו שוה לארבעתן

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוברת אשה אל אחותה כנפיהם" - כנפה של זו פרושה לצד כנפה של זו לכאן וכן לכאן עד שחוברות ומגיעות זו לזו ובכך הם מכסות פניהם שהכנפים פרושות למעלה מן הפנים

"לא יסבו בלכתן" - אם רוצות ללכת לאיזה רוח שירצו אין צריכות להסב פניהם שהרי יש להם פנים לכל צד לפיכך איש אל עבר פניו ילכו לצד פניו של אותה רוח שהם רוצים ללכת ילכו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה" - אלמלא שראיתי טעם זקף גדול נקוד על ופניהם לא הייתי יודע לפרשו אבל הניקוד למדני להבדילם זו מזו ולהעמיד תיבת ופניהם בפני עצמה וכן פירושו ופניהם להם וכנפיהם היו פרודות למעלה מפניה' ומכסות אותם כיצד לאיש שתים חוברות איש לכל פנים ופנים שתים כנפיהם חוברות לכל אחת כנף חיה זו פרושה לצד כנף חיה זו ושל זו לצד זו והפנים שבינתים מכוסים בהם ודוגמת לשון מקרא זה יש עוד בפרשה זו וגביהם וגובה להם ויראה להם תיבת וגביהם עומדת בעצמה

"ושתים מכסות" - וב' כנפים הנותרות מכסות את גויותיהנה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל אשר יהיה שמה הרוח" - הרצון ללכת

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היא מתהלכת בין החיות" - המראה הזאת מתהלכת בכל החיות

"ונגה לאש" - יותר מאש שלנו

"ברק" - פלנדור"ש בלע"ז

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רצוא ושוב כמראה הבזק" - פירשו רבותינו רצוא ושוב כלהבת הכבשן שיוצאה תמיד מפי הכבשן וממהרות לחזור וליכנס כך כשמוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטויה למעלה מהן כמו שמפורש בענין נרתעות מפני השכינה שלמעלה מן הרקיע וממהרות להשיב את ראשן

"כמראה הבזק" - דלאטנציל"א בלע"ז וגוון אש להם כגוון אש היוצא מבין החרסין שמזקקין זהב בכור בתוכן והאש שיוצאת משם צבועה בגוונים (תו' וי"מ הבזק לשון פיזור כפי שפרשוהו רבותינו כמראה הבזק ר"י אומר בשם ר' סימון בשם ר' לוי בן פרטא כזה שבוזק גפת בכירה כלומר שמפזר גפת שהוא פסולת הזתי' בכירה שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב והלהב עולה ויורד וזהו פירוש רצוא ושוב ועוד יש בדבריהם בזק לשון פיזור בזק בהו עפרא והוו חרבי כלומר פזר וכן במשנה בוזקין מלח ע"ג הכבש בשביל שלא יחליקו ויש משמע בזק כמו ברק והוא לשון חפוש) ע"כ תוס' סא"א

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אופן אחד בארץ" - ברצפת הרקיע

"לארבעת פניו" - של כל חיה או האופן יש לו ד' פנים רבותינו אמרו זה סנדלפון העומד בארץ וראשו מגיע לבין החיות אבל לפי הענין אנו למדין שהאופנים ד' הם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כעין תרשיש" - כמו אבן טובה ששמה תרשיש קרישטא"ל בלע"ז

"כאשר יהיה" - האופן קבוע בתוך האותן שתי וערב לפי שהן הולכות לכל עבר פניהם לד' רוחות צריך שיהא האופן מגלגל לד' רוחות

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על ארבעת רבעיהן וגו'" - בשביל מעשה האופנים הוצרך לשנותן לומר שאין האופנים מעכבין עליהם שאף הם עשויין לכך

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגביהן" - וגב יש להם

"וגובה להם ויראה להם" - מאוימים הם לרואה אותם ויש פותרין ויראה להם במורא עומדים

"וגבותם" - אילוירשורצילי בלע"ז

"מלאות עינים סביב" - לראות לכל רוח שהרי לא יסבו בלכתם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעל הארץ" - מעל רצפת הרקיע וכת"י מלרע לרום שמיא כלומר בהנשאם מלמטה למעלה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרוח" - הרצון של הקב"ה

"שמה הרוח ללכת" - אצ"ל להם לצד זה לכו שרוחו של הקב"ה בחיות ורוח החיה באופנים

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלכתם" - החיות

"ילכו" - האופנים (כב)

"הקרח הנורא" - ת"י גליד חסין גליא"ה פור"ט בלע"ז

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישרות" - מכוונות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כקול מים רבים" - יכול קול נמוך ת"ל כקול שדי כקול המפורש בכתובים קול ה' בכח קול ה' שובר ארזים (תהלים כ"ט)

"קול המולה כקול מחנה" - קל מלוליהן כד מודן ומברכין קדם רבוניהון כקל משריית מלאכי מרומ'

"בעמדם תרפינה כנפיהם" - מלהשמיע קול וי"ת במקומיהן משתקן גפיהן מן קדם דבורא דיבורו של מקום היוצא ממעל לראשן להשמיע לנביאים שליחותו כמו שמסיים והולך ויהי קול וגומר ומ"א בעמדם מלקלס בשביל צדיקים שיקלסו תחילה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי קול מעל לרקיע" - ת"י לזמן דהוה רעוא קדמוהי לאשמעתא דבורא לעבדוהי נביאי היה קלא משתמע מעילוי רקיע מבין כרוביא מתחות רקיעא דעל רישיהון

"תרפינה כנפיהן" - מאימת הדבור

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וארא כעין חשמל" - לא נתן רשות להתבונן במקרא זה

"בית לה" - מלפנים לה כמראה אש

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואפול על פני" - ואישתטחית

"ואשמע קול מדבר" - ומה דבר