מ"ג יחזקאל א יג


<< · מ"ג יחזקאל · א · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּדְמ֨וּת הַחַיּ֜וֹת מַרְאֵיהֶ֣ם כְּגַחֲלֵי־אֵ֗שׁ בֹּֽעֲרוֹת֙ כְּמַרְאֵ֣ה הַלַּפִּדִ֔ים הִ֕יא מִתְהַלֶּ֖כֶת בֵּ֣ין הַחַיּ֑וֹת וְנֹ֣גַהּ לָאֵ֔שׁ וּמִן־הָאֵ֖שׁ יוֹצֵ֥א בָרָֽק׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היא מתהלכת בין החיות" - המראה הזאת מתהלכת בכל החיות

"ונגה לאש" - יותר מאש שלנו

"ברק" - פלנדור"ש בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בוערות" - דולקות

"הלפידים" - כן יקרא העץ שהשלהבת קשורה בו וכן כלפיד יבער (שם סב) 

מצודת דוד

"ונוגה לאש" - ר"ל מראה האש שהיה להן היה בו הארה יתירה ומרובה

"ומן האש" - ומן מראה האש שהיה בהן היה יוצא כעין ברק

"ודמות החיות" - צורות גוון החיות היה מראיהן כגחלי אש הבוערות ולתוספת ביאור אמרו כמראה הלפידים

"הוא" - המראה ההיא היתה מהלכת בין כל החיות ר"ל בכולן היה המראה ההיא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ודמות החיות", כבר פי' חז"ל שר"ל על פעולות החיות שהם מזומנים לעשות עתה, (כי הנבדלים מכל חומר לא יפול בהם דמות רק לפי פעולותיהם) ראה שהם "כגחלי אש בוערות", כי פעולתם לשרוף את בית ה' ובית המלך, "וכמראה הלפידים", כי כן יגיחו קרב ומלחמה ולפיד בוז לעשתות שאנן, ומבאר שלא היה זה מהותם שיהיו הם עצמם מחומת האש רק שהאש "היא מתהלכת בין החיות", כמ"ש (לקמן י') קח אש מבינות לגלגל וכו', והאש מתיחס להם ע"ש פעולתם, וראה "שנוגה לאש", שהנוגה הוא המאיר ואינו שורף, הראו לו שחסדי ה' לא תמו ושכלה חמתו על העצים והאבנים ולא יטוש את עמו ויושיעם לבסוף, "ומן האש הזה יוצא ברק", לשרוף את המחריבים את עיר קדשו. וכן פי' חז"ל (במדרש איוב) שמדבר מפעולות המלאכים פעמים שהוא עושה מלאכיו אש פעמים לפידים ופעמים ברקים וכו':

 

<< · מ"ג יחזקאל · א · יג · >>