מ"ג יואל ד יט

מקראות גדולות יואל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

מִצְרַיִם לְצָדוּ תְהֵי וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר צָרוּ תְּהֵי מֵחֲטוֹף בְּנֵי יְהוּדָה דְאַשְׁדוּ דַם זַכַּאי בְּאַרְעֲהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצרים וגו' ואדום" - סמכן זה לזה לפורעניות אתה מוצא שאילולי מצרים לא היתה אדום שנאמר (מלכים א א) כי ששה חדשים ישב יואב עד הכרית כל זר באדום וכתיב (שם) ויברח הדד הוא ואנשים אדומיים וימצא הדד חן בעיני פרעה וגומר והדד שמע כי שכב דוד עם אבותיו וגומר ובאחרונה ויהי לשטן לשלמה אמר הקב"ה אני אכלה זו וזו

"מחמס בני יהודה" - בשביל חמס שעשו עכו"ם לבני יהודה אשר שפכו את דמם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מצרים", הוא כולל מאמיני דת הישמעאלים שראש המחריבים בית ראשון היה אשור ובבל שהם נכנסו אחר כך תחת אמונת מצרים, ומשם תהיה המלחמה הראשונה של גוג ומגוג שבני אדום יעלו עליהם ויחריבום כמ"ש בנבואות יחזקאל, ואז "לשמה תהיה", ואח"כ יעלו הישמעאלים על בני אדום שהם החריבו בית שני ע"י הרומיים, שהם ראש לאומות אדום, ועל זה אמר "שאדום" תהיה "למדבר שממה" כמו שפירשתי ביחזקאל (סי' ל"ב וסי' ל"ח ל"ט), וכ"ז יהיה "מחמס בני יהודה" בשתי החורבנות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחמס" - בגמול החמס שעשו למלכי יהודה ועל אדום יאמר

"אשר שפכו" - ר"ל מלבד מה שהרגו מהם בעת נלחמו בם הוסיפו עוד לשפוך דמם בכל ימי הדורות

"ואדום" - הם סוף המציקים וכאומר כל האומות שהרעו לישראל יקבלו את גמולם משלם מראש המציקים עד סוף המציקים

"מצרים" - הם היו ראש המציקים לישראל

מצודת ציון

"מחמס" - ענין עושק וגזל

<< · מ"ג יואל · ד · יט · >>