מ"ג יואל ד א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב [אשיב] את שבות יהודה וירושלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אשוב אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
תרגום יונתן
אֲרֵי הָא בְיוֹמַיָא הָאִנוּן וּבְעִדָנָא הַהִיא דַאֲתֵיב יַת גַלְוַת אֱנָשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אשר אשיב" - שאשיב לארצם את בני השבי מיהודה וירושלים ולא זכר שאר השבטים לפי שכל נבואתו היתה רק על יהודה וירושלים לכן לא זכר מהם אבל האמת שגם בני עשרת השבטים ישובו גם המה
מצודת ציון
"שבות" - מלשון שבימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בימים ובעת". עיין הבדלם (ירמיה ג'):
"אשוב" בקל, מענין השבת המדרגה, "ושבות" משתתף עם השבה כמ"ש (ירמיה ל"א י"ח):