פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יואל


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב [אשיב] את שבות יהודה וירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אשוב אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ‍ִם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי הָא בְיוֹמַיָא הָאִנוּן וּבְעִדָנָא הַהִיא דַאֲתֵיב יַת גַלְוַת אֱנָשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנה", באר מתי יהיו הדברים המוזכרים, שזה יהיה בעת שיהיה בדעתי "להשיב את שבות יהודה" ר"ל באחרית הימים, שהגם שגם עשרת השבטים יגאלו אז, שבט יהודה הוא העקר בעיניו:

ביאור המילות

"בימים ובעת". עיין הבדלם (ירמיה ג'):

"אשוב" בקל, מענין השבת המדרגה, "ושבות" משתתף עם השבה כמ"ש (ירמיה ל"א י"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אשיב" - שאשיב לארצם את בני השבי מיהודה וירושלים ולא זכר שאר השבטים לפי שכל נבואתו היתה רק על יהודה וירושלים לכן לא זכר מהם אבל האמת שגם בני עשרת השבטים ישובו גם המה

מצודת ציון

"שבות" - מלשון שבי

מ"ג יואל · ד · א · >>