פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יואל ב יח

מקראות גדולות יואל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְקַנֵּא יְהוָה לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְקַנֵּ֥א יְהֹוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְחַס יְיָ עַל אַרְעֵיהּ וּרְחֵים עַל עַמֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקנא ה' לארצו" - לשון המקנא אתה לי (במדבר יא) נכנסה בלבו צרתה ונלחם במלחמתם ונתעסק בצרכיה ורבותינו פירשו לשון התראה התרה בגובאי על עסקי ארצו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויקנא" וה' ישמע תפלתם, ונגד מ"ש אל תתן נחלתך לחרפה שהוא שיקנא על כבוד הארץ שהיא נחלתו "ויקנא ה' לארצו", ר"ל לכבוד ארצו, ונגד מ"ש חוסה ה' על עמך "ויחמול על עמו", וכבר אמרו חז"ל במדרש רות כתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וכתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הוא עושה בעבור עמו ונחלתו, ובזמן שאין עושים רצונו של מקום הוא עושה בעבור שמו הגדול, והכהנים היו מתפללים שיעשה בעבור שמו הגדול הגם שאין ישראל ראוים, כמ"ש למה יאמרו הגוים איה אלהיהם, ולכן אמרו חוסה ה' על עמך, כי יש הבדל בין "חוס" ובין "חמל", שהחוסה הוא מצד שיש לו צורך אל הדבר ואינו משחיתו בעבור תועלת עצמו שהוא בעבור כבוד שמו המשותף בם, אבל אחר שעשו ישראל תשובה יעשה בעבור עמו ונחלתו ויקנא ה' לארצו, לכן אמר "ויחמול על עמו", שגדר החמלה הוא שאינו משחית את הדבר מצד שלמות הדבר עצמו לא מפני צרכו אליו, שה' יחמול עליהם מצד שלימותם אחר שהם צדיקים, ויש בזה שבעה הבדלים,

  • א) שאם היה עושה רק בעבור שמו הגדול, אז היה עונה להכהנים שהם היו המתפללים שיעשה לכבוד שמו, אבל אחר שבאה התשועה בעבור עמו ונחלתו בזכות ישראל.


ביאור המילות

"ויקנא לארצו". כל קנאה שאחריו למ"ד היינו בשבילו, כמו המקנא אתה לי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקנא" - ר"ל כאשר כן תעשו אז בעבור ארצו יתקנא המקום בהשפעת ארץ הכשדים

מצודת ציון

"ויקנא" - מלשון קנאה

<< · מ"ג יואל · ב · יח · >>