מ"ג יהושע י כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יְהִ֠י כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת־הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֘לֶּה֮ אֶל־יְהוֹשֻׁ֒עַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כׇּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּ֠אמֶר אֶל־קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל־צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶ֖ם עַל־צַוְּארֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַהֲוָה כַּד אַפִּיקוּ יַת מַלְכַיָא הָאִלֵין לְוַת יְהוֹשֻׁעַ וּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל אֱנָשׁ יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְשִׁלְטוֹנֵי גַבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא דַאֲזַלוּ עִמֵיהּ קִרְבוּ שַׁווּ יַת רִגְלֵיכוֹן עַל צַוְארֵי מַלְכַיָא הָאִלֵין וּקְרִיבוּ וְשַׁוִיאוּ יַת רִגְלֵיהוֹן עַל צַוְארֵיהוֹן:

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


וצוה יהושע לקציני אנשי המלחמה שהלכו אתו שישימו רגליהם על צוארי מלכים האלה למען ייראו הנשארים מלהלחם בישראל ולזאת הסבה תלם על חמשה עצים והושיבום במערה ושמו אבנים גדולות על פי המערה עם שזה היה מזכיר לישראל ענין המופת שנעשה בזאת המלחמה:

רבי ישעיה די טראני (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים" - פירוש, כהוציא שלהם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שימו את רגליכם". היה זה לסימן שכן יפלו כולם תחת רגלם ולחזקם בזה כמ"ש חזקו ואמצו (וה"א ההלכוא במקום אשר, כמו ההקדיש שמואל (דהי"א כו, כח), והא' שבסוף תוספת, כמו (ישעיה כח, יב) ולא אבוא שמוע):

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"קציני" - ענין שררה כמו (ישעיהו ג ו)קצין תהיה לנו

<< · מ"ג יהושע · י · כד · >>