מ"ג יהושע יט נ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל פִּי יְהוָה נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם וַיִּבְנֶה אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃
תרגום יונתן
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"על פי ה'" - שאלו באורים ותומים וע"פ נתנו לו את העיר אשר שאל והיא תמנת סרחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אך בגורל יחלק את הארץ יצאו יהושע וכלב, כי הגם שהחלוקה הפרטית לפי הגלגולת לא היה עפ"י הגורל (ומתוך כך הקשה הראב"ד בשטה מקובצת בב"ב דף קכ"א על שטתו דרק תחומי השבט נקבעו עפ"י הגורל לא חלוקות הפרטיים א"כ למה הוצרך למעט יהושע וכלב שהיו אנשים פרטיים) בכ"ז הלא קודם שנחלקה החלוקה השנית לדעת כמה יגיע לגלגולת לא היה אפשר להקדים לתת ליהושע וכלב בלא חלוקה, ולכן הוצרך להיות עפ"י ה', וא"כ היה עולה על הדעת שזה יהיה עפ"י גורל, ומפרש כי נתנו לו "את העיר אשר שאל", וזה לא יצוייר בגורל, רק עפ"י נביא, וכן כלב לקח את חברון על פי שאלתו וקודם החלוקה הפרטיית: