מ"ג יהושע יט מט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְכַלּוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ לִגְבוּלֹתֶיהָ וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְשֵׁיצִיאוּ לְאַחְסָנָא יַת אַרְעָא לִתְחוּמָהָא וִיהָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲסָנָא לִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן בֵּינֵיהוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויכלו לנחול". הוא החילוק הראשון שהיה עפ"י הגורל, שכבר בארנו (למעלה יד) שהיו שם שתי חלוקות, א] עפ"י הגורל שהגביל תחום כל שבט וע"ז אמר פה "ויכלו לנחול". ב] עפ"י החלוקה לגלגולת שזה עשה יהושע לפי ריבוי השבט או מעוטו, ועל זה אמר בפסוק נ"א ויכלו מחלק את הארץ, ותכף אחר הגורלות קודם החילוק לפי מספר הגלגולת נתנו

נחלה ליהושע. ומפרש כי:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"לגבולתיה" - לפי הגבולים האמורים למעלה

"לנחול" - להנחיל על ידי הגורל

<< · מ"ג יהושע · יט · מט · >>