מ"ג יהושע יח יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה [והיו] תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת יָם נֶגְבָּה מִן הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בֵית חֹרוֹן נֶגְבָּה והיה [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו אֶל קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה זֹאת פְּאַת יָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֮ נֶ֒גְבָּה֒ והיה וְהָי֣וּ תֹצְאֹתָ֗יו אֶל־קִרְיַת־בַּ֙עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
"והיו תצאותיו" - מקצוע מערבית דרומית שלו אל קרית יערים של יהודה נמצא רוחב גבול בנימין נוטל כל רוחב הארץ שבין יהודה לאפרים גבול דרומי שלו עם גבול צפונית של יהודה ושם היתה ירושלים כמו שאמור למטה בענין לפיכך היה לשני השבטים חלק בה וגבול צפוני של בנימין ודרומי של אפרים נוגעין זה בזה ושם היתה שילה בחלק אפרים כמה שנאמר (תהילים עח ס סז) ויטש משכן שילה וגו' וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר ואף לבנימין היה בו חלק וכן שנינו בשחיטת קדשים (זבחים נד ב) בג' מקומות שרתה להם שכינה לישראל בשילה ונוב ובית העולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלקו של בנימין
"זאת פאת ים" - רוח מערבי מעטרות אדר עד קרית יעריםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ותאר הגבול" - הגבול סיבב בפאת המערבי מן הצפון אל הדרום
"מן ההר" - הגבול נמשך מן ההר וגו' העומד בצפון והלך כלפי הדרום וכלה הגבול בקרית בעל היא קרית יערים שהיא במיצר הצפוני של יהודה
מצודת ציון
"ותאר" - וסבבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •