מ"ג יהושע ב יז
<< · מ"ג יהושע ב · יז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֥וּ אֵלֶ֖יהָ הָאֲנָשִׁ֑ים נְקִיִּ֣ם אֲנַ֔חְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
רבי ישעיה די טראני (כל הפרק)
"נְקִיִּם" – כלומר לא נקבל זאת השבועה, כי לא נכיר אביך ואמך, אלא זהו התנאי שנעשה עמך הנה אנחנו.
"הִשְׁבַּעְתָּנוּ" – היה לו לינקד השבעתנו כמשפט הנקבה, כמו: "הורדתנו בו" (ישעיה ב, יח). ויש לומר, שגם זה שינוי התנועה הוא קמץ גדול כקמץ קטן, כמו: "נראה אליכם" (ויקרא ט, ד) – שיהיה משפטו נראה אליכם.מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"נקיים" - רצה לומר רוצים אנחנו להיות נקיים מעון בטול שבועה ולזה נפרש הדבר היטבמלבי"ם (כל הפרק)
השאלות (יז - כ) המאמר הזה כולו היה להם לדבר עמה על הגג בצנעה ובעת השבועה, לא אחר שהורידה אותם בעד החלון שהיה חשש פן ישמעו הדברים ואזנים לכותל? גם מה זה שאמרו נקיים אנחנו משבועתך, שמורה שאין השבועה חלה עליהם, ואיך יהיה זה והלא נשבעו תחלה בלא תנאי ואיך יכלו להטיל אח"כ תנאי בשבועתם? בשגם שאם כפי' המפ' הול"ל אנחנו רוצים להיות נקיים, לא מאמר מוחלט שהם נקיים שמורה שהשבועה לא חלה כלל?:
"נקים אנחנו". יען ששבועתם היתה בלי שום תנאי ובזה האופן אם יתערבו משפחתה בין אנשי העיר יצילו את כל בני העיר, אמרו לה דעי כי משבועתך הקודמת אנו נקיים יען