מ"ג יהושע ב ו


<< · מ"ג יהושע · ב · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִ֖יא הֶעֱלָ֣תַם הַגָּ֑גָה וַֽתִּטְמְנֵם֙ בְּפִשְׁתֵּ֣י הָעֵ֔ץ הָעֲרֻכ֥וֹת לָ֖הּ עַל־הַגָּֽג׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְהִיא אַסְקַתְנוּן לְאִגְרָא וְאַטְמַרַתְנוּן בִּטְעוּנֵי כִתָּנָא דִסְדִירִין לָהּ עַל אִגְרָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בפשתי העץ" - פשתים בגבעוליהן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הערוכות" - מלשון עריכה וסדור 

מצודת דוד

"הערוכות" - בכדי שלא ירגישו שיש מי טמון שם

"בפשתי העץ" - בפשתים שהם עדיין בתוך העץ והם הקנים של פשתן

"ותטמנם" - הוסיפה להטמינם במקום יותר נסתר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיא". אחר שע"י חכמתה פטרה השלוחים מביתה אז מחשש פן ישובו לבקשם שנית, "העלתם אל הגג ותטמנם" (שהטמנה הוא ע"י כסוי), שכסתה אותם "בפשתי העץ"

"הערוכות", שהיו מסודרות שם מכבר עד שלא ירגיש איש כי איש טמון תחתיהם. ופשתי העץ פי' המפ' בעצי פשתן, כמו תולעת שני ושני תולעת. וי"ל שכבר נחבטו הקנים רק לא נופצו והיו מעורבים עם העץ, ולכן אמר הערוכות בלשון נקבה כי הפשתה הוא שם נקבה. וי"מ שהוא מין פשתה הגדלה על העצים הנקרא צמר גפן בלשון המשנה (בוים וואללע), ופשתים סתם שיש בם משום שעטנז גדלים על האדמה, והצמר גפן קרוי פשתי עץ:

<< · מ"ג יהושע · ב · ו · >>