פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות חגי


<< · מ"ג חגי א · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשׇׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשׇׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

זַרְעִין אַתּוּן סַגִיאִין וּמַעֲלִין זְעֵיר אָכְלִין וְלָא סָבְעִין שָׁתָן וְלָא רָוָן לָבְשִׁין וְלָא שְׁחִין לְהוֹן וּדְמִתַּגַר מִתַּגַר לִמְאֶרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והבא מעט" - בעון בכורים שבטלו

"אכול ואין לשבעה" - בעון ביטול מנחות

"שתו ואין לשכרה" - שניטל טעם היין לפי שבטלו הנסכים

"לבוש ואין לחום לו" - בעון בגדי כהונה שבטלו

"והמשתכר משתכר אל צרור נקוב" - כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זרעתם הרבה והבא מעט", הפך מדרך הטבע שקוצרים יותר ממה שזורעים, וגם במעט שתביאו יש בו מארה כי "אבל ואין" האכילה "לשבעה", וגם הלבושים אין מחממים, וגם שכר הכסף יש בו קללה כאילו צרור הכסף נקוב שהכל נאבד:


ביאור המילות

"צרור". הכיס שצורר בו המעות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבוש" - ר"ל הנה לבשתם לבוש ואינו כדאי להחם לו ואע"פ שמדרך העולם היה ראוי לחמם

"והמשתכר" - ומי שהוא משתכר במקח וממכר וכדומה הנה אין בו ברכה וכאלו משימו בצרור בגד הנקוב מתחת וכמו שיכנס כן יצא

"אכול" - אתם אוכלים מאכל ואין בו לשבעה כי המארה נשתלחה במעיים

"ואין לשכרה" - אינו כדאי לשכר כי חלף טעם היין

"זרעתם הרבה" - הנה הרבה זרעתם ומעט הבאתם אל הבית פחות ממה שזרעתם כי לא צמחה השדה

מצודת ציון

"לשכרה" - מלשון שכרות

"לחום" - מלשון חמימות

"והמשתכר משתכר" - מלשון שכר וריוח

"צרור" - ענין קשר כמו צרור הכסף (משלי ז)

"נקוב" - מלשון נקב וחור

<< · מ"ג חגי · א · ו · >>