פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאול אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ‍ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא אָשִׂים֩ אֶת־אַלֻּפֵ֨י יְהוּדָ֜ה כְּֽכִיּ֧וֹר אֵ֣שׁ בְּעֵצִ֗ים וּכְלַפִּ֥יד אֵשׁ֙ בְּעָמִ֔יר וְאָ֨כְל֜וּ עַל־יָמִ֧ין וְעַל־שְׂמֹ֛אול אֶת־כׇּל־הָעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְיָשְׁבָ֨ה יְרוּשָׁלַ֥‍ִם ע֛וֹד תַּחְתֶּ֖יהָ בִּירוּשָׁלָֽ‍ִם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּעִדָנָא הַהִיא אֲשַׁוֵי יַת רַבְרְבֵי יְהוּדָה כִּלְבוּשׁ דִינוּר בַּאֲעַיָא וּכְבִיעוּר דְאֶשָׁא בַּעֲמִירָא וְיִבְזוּן מִן דָרוֹמָא וּמִן צִפּוּנָא יַת כָּל נִכְסֵי עַמְמַיָא סְחוֹר סְחוֹר וְתִתַּב יְרוּשְׁלֵם עוֹד בְּאַתְרָהּ וְתִצְלַח יְרוּשְׁלֵם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשים את אלפי יהודה" - ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם

"ככיור אש" - כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם

"תחתיה" - במקומה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים", שהם יגרו בם ריב ומדון או מלחמה ממש בשני הצדדים, מצד א' יהיו "ככיור אש בעצים", שמביאים את העצים אל הכירה ושורפים אותם שם, כן יביאו את הגוים שהם חיל גוג אל א"י להשרף שם, ומצד הב' "יהיו כלפיד אש" שמניחים אותה "בעמיר" של קש ושורף את הקש במקום שהוא, כן ישרפו את הישמעאלים במקומם ובארצם, ובזה יאכלו על ימין ועל שמאל בשני הצדדים, "וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם", ר"ל שבפעם הזאת לא יגיעו עד ירושלים לצור עליה, שלירושלים עצמה לא יגיעו עד הפעם השלישית שאמר בסי' י"ג ונלכדה העיר, וכן בארתי ביחזקאל סי' ל"ט שלא יגיעו לירושלים עד הפעם האחרון, ועז"א שאז תשב עוד ירושלים תחתיה ובמקומה ולא יוכלו להרע לה, ומ"ש "בירושלם", הוא עפ"י מ"ש ביחזקאל (סי' מ"ח) שלעתיד תתרחק ירושלים מן המקום שהיא בו עתה לצד דרום מרחק מ"ה מיל ושם תהיה העיר, והמקום של ירושלים של עתה יהיה מיוחד לכהני ה' ולבית המקדש (וכמ"ש למעלה ב' ט"ז) עז"א פה שאז במלחמת גוג תשב עדיין ירושלים במקומה הראשון בירושלים של עתה, ולא תשתנה עדיין ממקומה, כי זה לא יהיה רק בכלות כל המלחמות:


ביאור המילות

"כיור". כמו תנור וכירים שהאש בתוכו, עי' התו"ה שמיני סי' ק"מ:

"עוד". פי' עדיין:

"תחתיה". היינו במקומה הראשון דהיינו בירושלים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבה ירושלים וגו'" - כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבה טיטוס לא בנויה במקומה שהיתה מאז ולכן אמר שאז תשב ירושלים במקומה הראשון במקום ירושלים הישנה

"ואכלו" - ישחיתו מימינם ומשמאלם את הצובאים מסביב

"וכלפיד וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"את אלופי יהודה" - הם הבאים עם העכו"ם אותם יעשה כלפיד אש הבוער בעצים ר"ל הם ישחיתו את הבאים עמהם בראותם שיד ה' היתה בם

מצודת ציון

"ככיור" - ענין לפיד ושלהבת וכן תנור וכירים (ויקרא יא)הנקרא כן בעבור שמונח עליו תדיר לפידי אש

"בעמיר" - כן יקרא אגודת השבלים כמו ושכחת עומר בשדה (דברים כד)

"תחתיה" - במקומה

<< · מ"ג זכריה · יב · ו · >>