מ"ג זכריה יב ג


<< · מ"ג זכריה · יב · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל הָעַמִּים כָּל עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֣ה בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרוּשָׁלַ֜͏ִם אֶ֤בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים כׇּל־עֹמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יהָ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וִיהֵי בְעִדָנָא הַהִיא אֲשַׁוֵי יַת יְרוּשְׁלֵם אֶבֶן תַּקְלָא לְכָל עַמְמַיָא כָּל אֶנְסָהָא אִתְבְּזָזָא יִתְבַּזְזוּן וְיִתְכַּנְשׁוּ עֲלָהּ כָּל עַמְמֵי אַרְעָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבן מעמסה" - אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמס' על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מעמסה" - ענין טעינת משא כבדה כמו אבי העמיס עליכם (מלכים א יב)

"שרוט ישרטו" - ענין תלישת הבשר כמו ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כא)

"ונאספו" - ענין כליון ומיתה כמו כל הדור ההוא נאספו (שופטים ב)

"עליה" - אצלה בסמוך 

מצודת דוד

"ונאספו עליה" - אצלה בסמוך לא יכלו ויתמו כל העכו"ם מן הארץ

"אבן מעמסה וגו'" - אל מול העכו"ם הצובאים עליה תהיה כבדת המשא שכל העומסים אותה ישרטו שרטת בבשרם ובידיהם לרוב הכובד ר"ל כל הנלחמים עליה ילקו ולפי שהמשילם לאבן כבדת המשא אמר לשון הנופל באנשים המרימים אבן כבד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה", שנגד הגוים שיבואו לצור על ירושלים יעמדו העמים שהם מלכות ישמעאל שירושלים היא בידם, וירצו לישא את ירושלים על שכמם, ר"ל שישאר ברשותם, אבל המשא הזה יהיה להם אבן מעמסה, אשר ישרטו בם את בשרם, כנושא משא כבדה מנשוא והיא אבן חדה ששורטת את הבשר. ומפרש הטעם שישרטו בה. מפני כי "יאספו עליה כל גויי הארץ", שחיל גוג ומגוג יתאספו כולם לכבשה מיד הישמעאלים העומסים אותה, וקורא את הישמעאלים בשם עמים ואת הנאספים עליהם בשם גוים, שמבואר אצלי שעם מעולה יותר מן גוי, כי המתקבצים עליהם יהיו תחלה מן ההמוניים הפחותים ומלכי הישמעאלים ילחמו כנגדם:

ביאור המילות

"מעמסה". היא המשא שאחר מעמיס עליו (ישעיה מ"ו א') שה' יעמיס האבן על שכמם לשרט בה את בשרם:

"העמים, גויי הארץ". עמים חשובים מן גוים (ישעיה א' ד'):
 

<< · מ"ג זכריה · יב · ג · >>