פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת קִנֵּ֥אתִי לְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְחֵמָ֥ה גְדוֹלָ֖ה קִנֵּ֥אתִי לָֽהּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת מִתְפְּרַע אֲנָא פּוּרְעֲנוּת צִיוֹן קִנְאָה רַבָּא וּרְגַז רַב מִן קָדָמַי עַל עַמְמַיָא דְאַקְנִיאוּה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קנאתי לה" - בשבילה ולא תזקקו לצום ולספוד וכן סוף הענין צום החמישי וגומר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קנאתי", ר"ל הגם שקצפתי קצף גדול ואמרתי שלא אשמע כאשר יקראו. הנה התעורר אצלי קנאת ציון, והיה זה אם מצד הקנאה על כבודה הבזוי, שעז"א "קנאתי לציון קנאה גדולה", אם מצד שאני קוצף על הרע שעשו האויבים לה בעבר, ועז"א "חמה גדולה קנאתי לה", החמה על האויבים ועל רוע מעשיהם:


ביאור המילות

"קנאתי לציון". קנאה שאחריו למ"ד היינו שקנא בשבילו, כמו המקנא אתה לי, והוא פעל עבר כפשוטו, והחמה הוא בשביל הרע שעשו כמ"ש בישעיה סי' נ"ט, בהבדל בין קנאה ונקמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קנאתי לציון" - בזה ישיב על מה שהיה קטן בעיניהם בנין המקדש הזה והגאולה ההיא ואמר הנה באמת ציון אהובה לי מאד ובעבור מה שעשו לה האומות כועס אני עליהם קנאה גדולה ובחימה גדולה קנאתי על האומות בעבורה

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס

<< · מ"ג זכריה · ח · ב · >>