פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה לְשַׁמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְהָאָ֙רֶץ֙ נָשַׁ֣מָּה אַֽחֲרֵיהֶ֔ם מֵֽעֹבֵ֖ר וּמִשָּׁ֑ב וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶֽרֶץ־חֶמְדָּ֖ה לְשַׁמָּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲבַדְרִינוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא דִי לָא יַדְעוּנוּן וְאַרְעָא תִּצְדֵי בַתְרֵיהוֹן מִדְעָדַי וּמִדְתָאֵיב עַל דְשַׁוִיאוּ אַרְעָא דְחֶמְדָתָא לְצָדוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואסערם" - בגלות וכן עשיתי

"וישימו" - בעוונם

"ארץ חמדה לשמה" - והוא גרם להם הצום והמספד אבל עתה קנאתי לציון בשביל ציון אקנא את הכשדים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואסערם", גם זה אמר ה' צבאות, לא אשמע רק "אסערם על כל הגוים" שהוא הפיזור אל הגליות, "והארץ נשמה אחריהם" שהיא שוממות הארץ, "וישימו", בזה סיים קוטב המאמר, ר"ל הלא כל זה אמר ה' בהיות ירושלים יושבת ושלוה, ועי"כ נחרב הארץ, כ"ש עתה שהארץ חרבה והם עדיין אינם שומעים, א"כ הלא הם "ישימו ארץ חמדה לשמה", שכל עוד שלא ישמעו לדברי ה' לא תסור שוממות הארץ, ומה שמתמדת להיות שממה מתיחס אליהם שהם עושים אותה שממה ע"י שאין שומעים עדיין לדברי ה':


ביאור המילות

"ואסערם". עי' דקדוק מלה זאת ברד"ק בפי' ובשרשיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישימו" - ר"ל והנה הם עצמם עשו ארץ חמדה לשממה כי עם כל הדברים האלה אחזו בדרכם וגלו ממנה בעוונם ונשארה שממה ומוסב למעלה לומר הנה כל חפצי במעשים טובים ועל זה הזהרתי את אבותיכם ובעבור זה הגליתים על שלא שמעו אלי בדבר זה אבל מעולם לא בקשתי ממי דברי הצומות

"ואסערם" - אפיצם ברוח סערה על כל ארצות העכו"ם אשר לא ידעו אותם מאז והארץ תהיה שממה אחרי צאתם ממנה מבלי ימצא בה עובר ושב

מצודת ציון

"ואסערם" - מלשון סערה והוא הרוח החזקה

"נשמה" - מלשון שממון

"וישימו" - ועשו