מ"ג זכריה ז יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֥י כַאֲשֶׁר־קָרָ֖א וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ כֵּ֤ן יִקְרְאוּ֙ וְלֹ֣א אֶשְׁמָ֔ע אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

וִיהֵי כְמָא דְאִתְנַבִּיאוּ לְהוֹן נְבִיַיָא וְלָא קַבִּילוּ כֵּן יְצַלוֹן קֳדָמַי וְלָא אֲקַבֵּיל אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

"ויהי כאשר קרא ולא שמעו" - אמר ה' צבאות עליהן באותן הימים כן יקראו ולא אשמע

"ויהי וגו' אמר ה' צבאות" - ר"ל ה' אמר אז להם שגמולם יהיה מדה במדה כאשר קרא הוא להם ע"י הנביאים ולא שמעו כן יקראו הם אלי מתוך הדחק ולא אשמע קול צעקתם

"ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו", שיעור הכתוב "אמר ה' צבאות כן יקראו ולא אשמע":