מ"ג ויקרא כ ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִתְקַדְּשׁוּן וּתְהוֹן קַדִּישִׁין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִתְקַדְשׁוּן וּתְהוֹן קַדִישִׁין בְּגוּפֵיכוֹן מְטוֹל דַאֲקַבֵּל בְּרַעֲוָא צְלוֹתְכוֹן אֲנָא הוּא יְיָ מְקַדִשְׁכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתקדשתם" - זו פרישות ע"א

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתקדשתם" בפרישה מן העריות: " והייתם קדושים" שיהיה הזרע מוכן לשרות שכינה בתוכו כאמרם ז"ל (קדושין פרק י' יוחסין) שאין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות בישראל:

" כי אני ה' אלהיכם" שאמרתי לאברהם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (בראשית יז, ז), לזרע המיוחס אחריך כמו שבארו ז"ל (שם):

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והתקדשתם והייתם קדושים. יצו ה' שיהיו נוטים אל בחינת הקדושה, ובזה הוא מבטיחם שיהיו במדריגת מלאכים הנקראים קדושים, דכתיב (דניאל ח) ויאמר אחד קדוש, והוא אומרו והייתם קדושים, ותמצא שאמרו ז"ל (במד"ר פ"כ) בפסוק כעת יאמר ליעקב וגו' כי המלאכים יהיו עומדים בשורה החיצונה וישראל בפנים ושואלים מלאכי אלהים לעם קדושו מה פעל אל, נמצאת אומר כי קדושיו במקום המלאכים הם ישראל. וחזר הכתוב ופירש הדבר שבו יתקדשו ואמר ושמרתם את חקותי, פירוש תשמרו מצות לא תעשה, ותקיימו מצות עשה בזה אני מקדשכם, כי על ידי זה שם הוי"ה מתגלה עליו ובזה מתקדש, וכמו מה שכתוב בזוהר (תיקונים ע) כי האבר שבו עושה מצוה שורה עליו שם הוי"ה הרמוז בתיבת מצוה:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


הוספה:[ב] "והתקדשתם והייתם קדושים"-- זו קדושת פרישת עכו"ם.  אתה אומר קדושת פרישת עכו"ם או אינה אלא קדושת כל המצוות... כשהוא אומר "קדושים תהיו" (ויקרא יט, ב) הרי כל המצות אמורות, ומה תלמוד לומר "והתקדשתם והייתם קדושים"? --זו קדושת פרישת עכו"ם.

"כי אני ה' אלקיכם"-- אני דיין ליפרע ונאמר לשלם שכר.

<< · מ"ג ויקרא · כ · ז · >>