פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהוָה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיהֹוָ֖ה כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי חַקְלָא בְּמִפְּקֵיהּ בְּיוֹבֵילָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ כַּחֲקַל חֶרְמָא לְכָהֲנָא תְּהֵי אַחְסָנְתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי חַקְלָא בְּמִפְקֵיהּ בְּיוֹבְלָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ הֵי כַחֲקַל אַפְרָשָׁא לְכַהֲנָא תְּהֵי אַחְסַנְתֵּיהּ:
ירושלמי (קטעים):
קוּדְשָׁא לִשְׁמָא דַּיְיָ כַּחֲקַל אַפְרָשׁוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה השדה בצאתו ביבל" - מיד הלוקחו מן הגזבר כדרך שאר שדות היוצאות מיד לוקחיהם ביובל

"קדש לה'" - לא שישוב להקדש בדק הבית ליד הגזבר אלא כשדה החרם הנתון לכהנים שנאמר (במדבר יח) כל חרם בישראל לך יהיה אף זו תתחלק לכהנים של אותו משמר שיום הכפורים של יובל פוגע בו

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "והיה השדה בצאתו ביובל"-- מלמד (ס"א מגיד) שהשדה קרוי לשון זכר בלשון הקדש.

מה "קדש" (ויקרא כז, יד) אמור להלן-- אינו יוצא אלא בפדיון, אף "קדש" האמור כאן-- לא יצא אלא בפדיון; [ב] מלמד שהכהנים נכנסים לתוכה ונותנים את דמיה, דברי ר' יהודה.  ר' שמעון אומר נכנסים אבל לא נותנים.  ר' אליעזר אומר לא נכנסים ולא נותנים אלא נקראת שדה רטושין עד היובל השני; לא נגאלה -- נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי; לעולם אין הכהנים נכנסים בה עד שיגאלנה אחר.

[ג] "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר שדה שהיא יוצאה לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו; יכול יאמר "הואיל והוא יוצא לכל אחיו הכהנים, הרי היא תחת ידי -- הרי היא שלי"? תלמוד לומר "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו"-- שדה אחוזתו של כהן שלו, אין זו שלו; אלא יוצא לכל אחיו הכהנים.

<< · מ"ג ויקרא · כז · כא · >>