פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁ֣וֹר אוֹ־כֶ֤שֶׂב אוֹ־עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ וּמִיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָה יֵרָצֶ֕ה לְקׇרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
תּוֹר אוֹ אִמַּר אוֹ עֵז אֲרֵי יִתְיְלֵיד וִיהֵי שִׁבְעָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵּיהּ וּמִיּוֹמָא תְּמִינָאָה וּלְהַלְאָה יִתְרְעֵי לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
עִידַן דְתִידְכַּר לָן סִדְרֵי קוּרְבָּנֵינָן מַה דְהַוֵינָן מְקַרְבִין בְּכָל שְׁנָא וּשְׁנָא הֲווֹ קוּרְבָּנֵינָן מְכַפְּרִין עַל חוֹבֵינָן וּכְדוּ דִי גָרְמוּ חוֹבַיָא וְלֵית לָן מַה נַקְרְבָא מִן עֶדְרֵי עֲנֵינָן תּוֹרָא אִיתְבְּחַר קֳדָמוֹי בְּגִין מַדְכַּר זְכוּת סָבָא דְאָתָא מִמַדִינְחָא פַּטִיר כּוּלֵיהּ קָרֵיב לִשְׁמָךְ בַּר תּוֹרִין רַכִּיךְ שָׁמִין אִימְרָא אִיתְבְּחַר תִּנְיָין בְּגִין מַדְכַּר זַכְוָותֵיהּ דִשְיֵיהּ דְאִתְעֲקַד עַל גַבֵּי מַדְבְּחָא וּפְשַׁט צַוְארֵיהּ בְּגִין שְׁמָךְ שְׁמַיָא מָכוּ וּנְחָתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹי מִמְרוֹמַיָא מִן בְּגִין כְּדֵין זָכָה וְאִזְדַמַן לֵיהּ אִימְרָא תְּחוֹתוֹי לְעָלָתָא גְדִי בַּר עִזֵי אִתְבְּחַר תְּחוֹתָא בְּגִין מַדְכַּר זְכוּת שְׁלֵימָא דְעָבַד גַדְיֵי בַּר עִזֵי תַּבְשִׁילִין וְאוֹבִיל לְאָבוֹי וְזָכָה לִמְקַבְּלָא סְדַר בִּרְכָתָא בְּגִין כֵּן פָּרֵישׁ משֶׁה נְבִיָא וַאֲמַר עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל תּוֹר אוֹ אִימַר אוֹ גַדְיָא אֲרוּם יִתְיְלִיד כְּאוֹרַח עַלְמָא וִיהֵי שַׁבְעָתָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵיהּ מְטוּל דְיִשְׁתְּמוֹדַע דְלָא נָפִיל וּמִיוֹמָא תְמִינָאָה וּלְהָלְאָה יִתְרְעֵי לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא לִשְׁמָא דַיְיָ:
ירושלמי (קטעים):
עִידַן (דְּתִתְכַּר) [דְּתִדְכַּר] לָן סִדְרֵי קוּרְבָּנֵינָן מַה דְּהַוֵּינָן מְקַרְבִין בְּכָל שְׁנָא וּשְׁנָא הֲווֹן קוּרְבָּנֵינָן מְכַפְּרִין עַל חוֹבֵינָן וּכְדוּ דִּי גָרְמוּ חוֹבַיָּא וְלֵית לָן מַה נִקְרְבָא מִן עֶדְרֵי עֲנֵינָן תּוֹרָא אִתְבְּחַר קֳדָמַי בְּגִין לְמַדְכְּרָא סַבְיָא מַדִּינְחָא פַּטִּיר כּוּלֵיהּ קְרַב לִשְׁמָךְ בַּר תּוֹרִין וּרְהַט לְבַקְרוּתֵיהּ וּנְסֵיב בַּר תּוֹרִין רַכּוּךְ וָעָב וִיהַב יָתֵיהּ לְרַבְיָּא וְאוֹחִי רַבְיָּא לְמִיעֲבַד יָתֵיהּ וּפַטִּירִין אָפָא וְיֵיכוֹל מַלְאָכִין וְזָכָה לְמִתְבַּשְרָא דְהָא שָרָה יָלְדָהּ לְיִצְחָק אִמְּרָא אִתְבְּחַר תִּנְיָין בְּגִין לְמִדְכְּרָא זַכְוָותֵיהּ דִּשְׁיֵיהּ דְּעָקַד גַּרְמֵיהּ עַל גַּבֵּי מַּדְבְּחָאָ וּפָשַׁט צַוָּארֵיהּ בְּגִין שְׁמָךְ שְׁמַיָא מָכוּ וּנְחָתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיַין עֵינוֹי מִמְּרוֹמַיָּא מִן בְּגִין כְּדֵין זָכָה וְאִיזְדְּמִין לֵיהּ תַּמָן אִימַר תְּחוֹתוֹי לַעֲלָתָא וְתוּ זָכוּ תְּלִיתָאֵי גְּדִי בַּר עִזִּין לְמַדְכְּרָא זַכְוָותֵיהּ דִּתְמִימָא דְּלָבִישׁ מַשְׁכִּין גְּדָיָין וַעַבֲד תַּבְשִׁילִין וְאַיְיתִי לְאָבוֹי מִן תַּבְשִׁילוֹי וַחֲמַר אַשְׁקֵי יָתֵיהּ וְזָכָה לְמִתְקַבָּלָא סְדַר בִּרְכָתָא מִן יִצְחָק אבוּי וּלְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין קַדִישִׁין לִשְׁמָךְ הָא בְּכֵן פָּרַשׁ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר עַמִּי בֵּית יִשְרָאֵל תּוֹר אוֹ גְּדִי אֲרוּם דְּאִיתְיְלִיד וִיהֵי שׁוּבְעָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵּיהּ וּמִן יוֹמָא תְּמִינָאָה וּלְהַלָּא יְהֶוֵי כְּשַׁר לְמִקְרְבָא יָתֵיהּ קוּרְבָּנָא לִשְׁמָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יולד" - פרט ליוצא דופן

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "שור..כי יולד"-- ולא אדם.  והלא דין הוא! ומה אם טריפה --שהיא אסורה בחולין-- לא עשה בה את המקריבים כקריבים, יוצא דופן --שהוא מותר בחולין-- אינו דין שלא נעשה בו את המקריבים כקריבים?!  בעל מום יוכיח! שהוא מותר בחולין ועשה בו את המקריבים כקריבים! [ב] אף אתה אל תתמה על יוצא דופן שאף על פי שהוא מותר בחולין נעשה בו את המקריבים כקריבים...   תלמוד לומר "שור... כי יולד"-- ולא אדם כי יולד.

[ג] "שור או כשב"-- פרט לכלאים.  "או עז"-- פרט לנדמה.  "כי יולד"-- פרט ליוצא דופן.  "והיה שבעת ימים"-- פרט למחוסר זמן.   "תחת אמו"-- פרט ליתום.

ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר, נאמר כאן "תחת" ונאמר להלן (ויקרא כז, לב) "תחת". מה "תחת" האמור כאן-- פרט לכלאים וליוצא דופן ולמחוסר זמן וליתום, אף תחת האמור להלן-- פרט לכלאים וליוצא דופן ולמחוסר זמן וליתום.  ומה "תחת" האמור להלן פרט לטריפה, אף "תחת" האמור כאן-- פרט לטריפה.

[ד] ר' יוסי הגלילי אומר, מה תלמוד לומר "והיה שבעת ימים תחת אמו"? לפי שנאמר (שמות כב, כט) "שבעת ימים יהיה עם אמו", יכול עד שיהיה עם אמו כל שבעה... תלמוד לומר "תחת אמו". אי "תחת אמו", יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה... תלמוד לומר "עם אמו". הא כיצד? אפילו נתקיימה לו אמו שעה אחת.

[ה] "ומיום השמיני והלאה ירצה"-- יכול משמיני ולהלן יהיה מותר ובשמיני עצמו יהיה אסור? תלמוד לומר בבכור (שמות כב, כט) "ביום השמיני תתנו לי". יכול יהיה הבכור מותר בשמיני ומשמיני ולהלן יהיה אסור? תלמוד לומר במוקדשים "ומיום השמיני והלאה ירצה".   אֶדוֹן אני: הבכור יהא מותר בשמיני ובמוקדשים משמיני ולהלן. מנין ליתן את האמור בבכור במוקדשים ואת האמור במוקדשים בבכור? תלמוד לומר "אמו" "אמו" לגזירה שוה.

[ו] "ירצה"-- אשה לאשים. מנין אף להקדש? תלמוד לומר "...לקרבן אשה".

"לה' "-- לרבות שעיר המשתלח.

<< · מ"ג ויקרא · כב · כז · >>