פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִתְּתָא מַטְעֲיָא וּמַחֲלָא לָא יִסְּבוּן וְאִתְּתָא דִּמְתָרְכָא מִבַּעְלַהּ לָא יִסְּבוּן אֲרֵי קַדִּישׁ הוּא קֳדָם אֱלָהֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אִתְּתָא מַטְעַיָא בִּזְנוּ וּדְאִתְיְלִידָא מִן פְּסוּלַיָא לָא יִסְבּוּן וְאִתְּתָא דְמִפְטְרָא בֵּין מִגַבְרָא בֵּין מִן יְבָמָהּ לָא יִסְבּוּן אֲרוּם קַדִישׁ הוּא קֳדָם אֱלָהֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
אִתְּתָא זְנוּ וּמַפְסָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זונה" - שנבעלה בעילת ישראל האסור לה כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר (יבמות סא)

"חללה" - שנולדה מן הפסולים שבכהונה כגון בת אלמנה מכהן גדול או בת גרושה וחלוצה מכהן הדיוט (קידושין עז) וכן שנתחללה מן הכהונה על ידי ביאת אחד מן הפסולים לכהונה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ז] "אשה זונה"-- ר' יהודה אומר זו איילונית. וחכמים אומרים אין "זונה" אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות. ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות.

[ח] "וחללה"-- איזו היא חללה? זו שנולדה מאחד מכל הפסולים.

[ט] "גרושה"-- אין לי אלא גרושה. חלוצה מנין? ודין הוא! ומה אם גרושה -- שהיא מותרת למגרש-- פסולה מן הכהונה, חלוצה --שהיא אסורה לחזור לחולץ-- אינו דין שתהא פסולה מן הכהונה?!   צרה תוכיח! שהיא אסורה לחזור לחולץ וכשרה לכהונה!  הפרש! גרושה, עשה בה מעשה. חלוצה, עשה בה מעשה. ואל תוכיח צרה שלא עשה בה מעשה! ואם נפשך לומר, "ואשה"-- לרבות את החלוצה.

יכול אף הצרה תהי כחלוצה ופסולה מן הכהונה? תלמוד לומר "ואשה גרושה מאישה"-- שגירושיה ביד אישה ולא שאין גירושיה ביד אישה.

[יא] "אשה גרושה"-- זו דרש ר' אלעזר בן מתיא, הרי שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלה ונתקדשה, ואחר כך בא בעלה. מנין שהיא מותרת לחזור לראשון, שאף על פי שנתן לה האחרון גט, לא פסלה מן הכהונה? תלמוד לומר "ואשה גרושה מאישה"-- ולא מאיש שאינו אישה.

[יב] "לא יקחו...לא יקחו"-- מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש.

<< · מ"ג ויקרא · כא · ז · >>