מ"ג ויקרא יח י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עֶרְיַת בַּת בְּרָךְ אוֹ בַת בְּרַתָּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיַתְהוֹן אֲרֵי עֶרְיְתָךְ אִנִּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עֶרְיַית בְּרַת בְּנָךְ אוֹ בְּרַת בְּרַתָּךְ לָא תִבְזֵי עֶרְיַיתְהֶן אֲרוּם הֵי כְעִרְיָיתָךְ הִינוּן: |
רש"י
"ערות בת בנך" - ק"ו לבתך אלא לפי שאין מזהירין מן הדין למדוה מגזרה שוה (במסכת יבמות ג סנהדרין עה)
[יד] אין מזהירין מן הדין למדו בגזירה שוה. ד"הנה" "הנה", כתיב באשה ובתה (פסוק יז) "שארה הנה זימה היא", והתם עשה הכתוב בתה כבת בתה, דכתיב "אשה ובתה את בת בנה ואת בת בתה", והכי נמי כתיב "כי ערותך הנה", וילפינן בגזירה שוה דעשה הכתוב גם כן כאן בתו כבת בתו (יבמות דף ג.). ואם תאמר, אזהרה שמענו - עונש מניין, בגמרא בפרק אלו הנשרפין (סנהדרין דף עו.) קאמר אתיא "זימה" "זימה" לשריפה. פירוש, נאמר באשה ובתה "שארה הנה זימה היא", ונאמר כאן אצל בת בתו "ערותך הנה", מה "הנה" דאשה ובתה "זימה" עמו, אף "הנה" דבת בתך "זימה" עמו. והשתא נילף גזירה שוה "זימה" "זימה", נאמר כאן "זימה", ונאמר בפרשת קדושים (ר' להלן כ, יד) "זימה היא באש תשרפו", מה להלן בשריפה, אף כאן בשריפה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ – קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ; אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (ג' ע"א).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •