מ"ג ויקרא יח י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עֶרְיַת בַּת בְּרָךְ אוֹ בַת בְּרַתָּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיַתְהוֹן אֲרֵי עֶרְיְתָךְ אִנִּין׃
ירושלמי (יונתן):
עֶרְיַית בְּרַת בְּנָךְ אוֹ בְּרַת בְּרַתָּךְ לָא תִבְזֵי עֶרְיַיתְהֶן אֲרוּם הֵי כְעִרְיָיתָךְ הִינוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ערות בת בנך וגו'" - (יבמות צז) בבתו מאנוסתו הכתוב מדבר ובתו ובת בתו מאשתו אנו למדין מערות אשה ובתה שנאמר בהן לא תגלה בין שהיא ממנו ובין שהיא מאיש אחר

"ערות בת בנך" - ק"ו לבתך אלא לפי שאין מזהירין מן הדין למדוה מגזרה שוה (במסכת יבמות ג סנהדרין עה)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ – בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּבִתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ אָנוּ לְמֵדִין מֵ"עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה" (פסוק יז), בֵּין שֶׁהִיא מִמֶּנּוּ וּבֵין שֶׁהִיא מֵאִישׁ אַחֵר.
עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ – קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ; אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (ג' ע"א).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ערות בת בנך או בת בתך. ולא הזכיר ערות בתך שזה ק"ו, וכענין לא תבשל גדי שלא אסרה האכילה בפירוש לפי שלמד הוא ג"כ מק"ו, אם הבשול אסור כ"ש האכילה, ושם בארתי למה הוציאו הכתוב בלשון בשול ולא אמר לא תאכל, וכיון שלא הזכיר בתך רז"ל למדוהו במסכת יבמות מגזירה שוה דהנה הנה וכך אמרו אמר ר' יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה, כתיב בבת בנך ובת בתך כי ערותך הנה, וכתיב באיסור אשה ובתה ובת בנה ובת בתה שארה הנה זמה היא, מה להלן מפרש לנאסרה בתה הוא הדין בבת בנו ובת בתו שנאסרה בתו, דגמרינן גזירה שוה דהנה הנה.

<< · מ"ג ויקרא · יח · י · >>