מ"ג ויקרא יג נט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֠את תּוֹרַ֨ת נֶֽגַע־צָרַ֜עַת בֶּ֥גֶד הַצֶּ֣מֶר ׀ א֣וֹ הַפִּשְׁתִּ֗ים א֤וֹ הַשְּׁתִי֙ א֣וֹ הָעֵ֔רֶב א֖וֹ כׇּל־כְּלִי־ע֑וֹר לְטַהֲר֖וֹ א֥וֹ לְטַמְּאֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דָּא אוֹרָיְתָא דְּמַכְתָּשׁ סְגִירוּ לְבוּשׁ עַמַּר אוֹ כִתָּנָא אוֹ שִׁתְיָא אוֹ עִרְבָּא אוֹ כָל מָאן דִּמְשַׁךְ לְדַכָּאוּתֵיהּ אוֹ לְסַאָבוּתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דָא אוֹרַיְיתָא דְמַכְתַּשׁ סְגִירוּ לְבוּשׁ עֲמַר אוֹ דְכִיתַן אוֹ שִׁיתְיָא אוֹ עַרְבָא אוֹ כָּל מַאן דִיצְלָא לְדַכְּאוּתֵיהּ אוֹ לְסָאֲבוּתֵיהּ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[יב] "זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים"-- מקישם לבית. מה בית מיטמא בביאה אף כולם מיטמאים בביאה. אי מה בית טעון צפרים אף כולם יטענו צפרים?... ת"ל "זאת". רבי אומר, הרי הוא אומר "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית"-- הקיש בגד לבית, מה בית מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה. אין לי אלא בגד, מנין לרבות את כולם? ת"ל "זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר וכולי"-- מקישן לבגד, מה בגד מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה. אי מה בגד מטמא בכל הטומאות אף כולם מטמאים בכל הטומאות... ת"ל "זאת".
[יג] "לטהרו או לטמאו"-- כשם שמצוה בארץ כך מצוה בחוץ לארץ.
"לטהרו או לטמאו"-- כשם שמצוה לטהרו כך מצוה לטמאו.
"לטהרו או לטמאו"-- כהן שהוא מטהרו, מטמאו. ואם מת, רואהו כהן אחר.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •