מ"ג ויקרא יג נ


<< · מ"ג ויקרא · יג · נ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָאָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא וְיַסְגַּר יָת מַכְתָּשָׁא שִׁבְעָא יוֹמִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְיֶחֱמֵי כַהֲנָא יַת מַכְתְּשָׁא וְיַסְגֵר יַת מַכְתְּשָׁא שׁוּבְעָא יוֹמֵי:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וראה הכהן וגו' והסגיר. צריך לדעת מאי טעמא שינה הכתוב משפט צרעת הבגד ממשפט צרעת אדם שצרעת אדם ישנה בלא הסגר כשהיא צרעת וצרעת הבגד הגם שהיא צרעת כמו שאמר הכתוב נגע צרעת היא אף על פי כן לא צוה שיטמאנו הכהן אלא יסגירנו, ונמצא כפי זה מחשיב הכתוב בגדי אדם מאדם עצמו, ונראה כי הבגדים לצד שהחלטו הוא כליונו אם בפעם ראשונה יוחלט אם כן אין תרופה לבעל תשובה לשוב על חטא שצרעת זה בא בעבורו, וכבר קדם לנו כי לא יחפוץ ה' בהפסד וכליון ממון אדם, צא ולמד מה שדרשו ז"ל (תו"כ נגעים פי"ב מ"ה) בפסוק וצוה הכהן ופינו את הבית שהקב"ה חס אפילו על ממון הבזוי של הרשעים, אשר על כן אין לך נגע בבגדים שיוחלט בפעם אחד, מה שאין כן האדם שישנו בתשובה ותיקון גם אחר החלטו שהרי אינו נאבד בהחלטו אלא נבדל ובשובו יוסר ממנו הנגע וטהר לזה ישנה לצרעת חלוטה בפעם ראשונה, וישרים דרכי ה': חסלת פרשת תזריע

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים"-- תחלה.

<< · מ"ג ויקרא · יג · נ · >>